שם בוטני : Curcuma longa :
שם סיני : Jiang Huang :
שם עממי : Turmeric
שם עברי : כורכום
צמח הכורכום שימש למטרות רפואה, כמזון, כתבלין וכפיגמנט במשך אלפי שנים. מקור הצמח בהודו ובדרום מזרח אסיה, וכיום הוא נפוץ בארצות רבות נוספות. הכורכום משתייך למשפחת הזנגביליים, והוא קרוב משפחתם של הג'ינג'ר וההל.
ברפואה ההודית המסורתית (איור-ודה) מקובל הכורכום מאוד לטיפול בהפרעות עיכול, לטיהור ולחיזוק כללי, ואילו הסינים מסווגים אותו בעיקר כצמח המחזק ומניע את הדם. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הכורכום לצמח עדין, המתאים לשימוש ארוך טווח ומניעתי לטיפול בטווח רחב של בעיות.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש.
ספרות מדעית:
PDR FOR Herbal Medicines
אנטי אוקסידנט, מוריד רמות שומנים בדם, מדלל דם, נוגד דלקת, נוגד גידולים, אנטי-סרטני ואנטי-בקטריאלי.
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מחטא (חיצוני), מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם,ממריץ מרה, ממריץ\מניע, מטפל בפציעות (חיצוני), מעודד התחדשות רקמות, נוגד דלקת,נוגד קרישה, מגביר תיאבון, אנטי-סרטני, ממריץ קיבה, מקדם\מסדיר מחזור חודשי, משפר זרימת דם היקפית, משקם\מגן כבד, נוגד חמצון,
שימושים עיקריים: מחלות מעיים דלקתיות (IBD), דלקת מפרקים ניוונית (OA), סרטן (תמיכה ומניעה ),
שימושים משניים: יתר כולסטרול, יתר קרישות הדם, פציעות (חיצוני), אי-סדירות מחזור חודשי,בחילות, דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת כיס\דרכי המרה,דלקת הכבד (כרוני), חולשת מערכת העיכול, יתר שומנים בדם, כבד שומני, כיב פפטי (אולקוס), ליקויים באספקת הדם ההיקפית, ליקויים בתפקודי הכבד, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פסוריאזיס, קשיי עיכול (דיספפסיה), שחמת הכבד, שיגדון (גאוט), שיגרון (ראומטיזם).
על פי הרפואה הסינית המסורתית:
איכויות:
מריר, פיקנטי, חמים/קריר.
השפעה רפואית:
· מעצים את הדם ומקדם את הווסת:
– תקיעות של דם: כתוצאה מקור ומחוסר. אל-וסת וכאבי מחזור.
· מניע את הצ'י ומקל על כאב:
– תקיעות צ'י הכבד והקיבה: כאב בטן, כיב (אולקוס), דלקת הקיבה.
· מניע את הדם ומגרש רוח:
– חסימות רוח/לחות: דלקות מפרקים ורקמת חיבור.
מרכיבים פעילים:
תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: כורכומינואידים(3%-5%): curcumin, monodesmethoxycurcumin, cyclocurcumin .
תרכובות פלבונואידיות:
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים : cineol , borneol.
ססקוויטרפנים: a- and b-turmerone, ar-turmerone, a-curcumen, zingiberene
קרוטנואידים: carotene
תרכובות פוליסכרידיות: arabinogalactans, ukonan A and C.
ויטמינים:
מינרלים: אשלגן, ויטמין C.
חומרים נוספים : הצמח מכיל שמן נדיף (4%-7%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
קיימים דיווחים על מקרים של תגובה אלרגית לכורכום (בשכיחות נמוכה); תופעות לוואי: פריסטלטיקה מוגברת ומעט אי נוחות בבטן. תופעת לוואי נדירה: דלקת עור; בשימוש חיצוני עדיף להימנע מחשיפה מוגברת לשמש; יש להימנע ממתן מינון גבוה לאורך זמן; עדיף שלא לשלב תרופות נוגדות קרישה עם נטילה של מינונים גבוהים של הצמח (מעל 15 גרם ליום); ממחקרים חדשים עולה כי הצמח עלול לעכב תרופות כימותרפיות המשמשות לטיפול בסרטן השד ויש להימנע משילוב זה עד שיוכח אחרת; יש לנהוג זהירות רבה בכל מקרה של אבנים בכיס המרה; הצמח אסור לשימוש במצב של חסימה בדרכי המרה; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם חולדות ועכברים: יותר מ-10 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההנקה.
טינקטורה : 1:3 , 45% אלכוהול, 10-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה : 5:1 , 300-100 מ"ג TID.
מרתח/אבקה: 3-1 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה 30%-25% :.
-
בעשורים האחרונים נערכו מחקרים רבים במערב על אודות פעילותו הרפואית המגוונת של הכורכום. רבים מהמחקרים נערכו עם החומר הפעיל העיקרי בכורכום, הפיגמנט הצהוב העונה לשם כורכומין (Curcumin). כיום נהוג להשתמש בתמצית תקנית של כורכום, המכילה 97% כורכומין. מנגנון הפעולה הפרמקולוגי של הכורכומין מובן עדיין רק בחלקו, אך מה שהוגדר במחקרים הוא שהחומר מעקב ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים – חומרים אנדוגניים המעורבים בתהליך הדלקת בגוף. זאת, על ידי עיכוב האנזימים Lipoxygenase – 5 ו- Cyclooxygenase.
2. מחקרים נוספים מצביעים על פעילות נוגדת דלקת של הכורכומין באמצעות השפעה על קליפת האדרנל, אם כי המחקר בנושא זה עדיין נמצא בראשית דרכו. ניסוי משנת 1985 הראה כי הכורכומין הכפיל את רמות הקורטיזול (הורמון המופרש מהאדרנל במצבי דחק) בפלסמה.
3. בנוסף לפעילות נוגדת דלקת, לכורכומין יש פעילות נוגדת חמצון משמעותית ונמצא כי הוא מעכב חמצון של שומנים.2 בניסוי קליני מבוקר עם חולים הסובלים מדלקת מפרקים ריאומטית (RA) ניתן מינון של 120 מ"ג כורכומין ביום ונצפה שיפור משמעותי בתסמינים.
4. בניסוי אחר ניתנה תמצית תקנית של כורכום במינון של 20 מ"ג ליום ל-18 גברים בריאים, למשך תקופה של 45 ימים. הממצאים הראו ירידה דרמטית ברמות שומן מחומצן (Lipid peroxide) בדם.
5. פעילותו האנטי-סרטנית של הכורכום מעוררת גם היא עניין במחקרים חדישים. הכורכומין נמצא כמעכב התפתחות של סרטן המעי הגס, במנגנוני פעולה אחדים: באמצעות המנגנון של עיכוב מטבוליזם של חומצה ארכידונית הקשור גם להתהוות תהליכים סרטניים; על-ידי עיכוב שגשוג תאים וגרימת אפופטוזיס (מוות תאי) של תאי גידולי המעי הגס; באמצעות עיכוב אנזימי איתות דוגמת פרוטאין קינאז סי (PKC), הנוטלים חלק בהתהוות הגידול.
6. נבדקת גם פעילותו של הכורכומין כמעכב שגשוג החיידק הליקובקטר פילורי, הקשור להתפתחות סרטן הקיבה והמעי הגס; בניסויים שנערכו בבעלי-חיים נמצא כי הכורכומין הפחית שגשוג של תאי סרטן ערמונית אנושיים אשר הוזרקו תת-עורית לעכברים, והגביר משמעותית את תהליך האפופטוזיס.
7. מחקר שנערך בשנת 2013 בדק את האפשרות כי נוכחות הרכיב הפעיל כורכומין משורש הכורכום מקטין את נזקי האנזים פפסין על תאי האפיתל של דרכי הנשימה. המחקר מדד במגוון שיטות פרמטרים שונים הקשורים לנזק אפשרי בסובלים מריפלוקס, אצלם האנזים פפסין מקושר לעלייה בדחק חמצוני, דלקות במערכת הנשימה ואף סרטן הגרון והלוע. המחקר מצא כי לכורכומין פעילות מגינה המעכבת מחלות המיוחסות לסיבוכים של ריפלוקס, וכי לחומרים אלה יכולת מניעתית ואף טיפולית בנזקים הנגרמים לתאי האפיתל ברובד דלקתי ו\או גידולי.
Refrences
1. Srivastava R., Srimal RC., Indian Med Res (1985) :81:215-223
2. Shalini VK., Srinivas L., Mol Cell Biochem (1987) :77:3-10
3. Deodhar, S.D., Sethi R., Srimal RC. Indian J Med Res (1980)71:632-634
4. Ramirez-Bosca A., Solar A.Gutierrez J. et al. Age(1995):18:167-169
5. Gopalakrishna R. & Gundimeda U. (2002). Antioxidant Regulation of Protein Kinase C in Cancer Prevention. J. Nutr. 132: 3819S–3823Sp.
6. Mahady G.B., et al. (2002). Turmeric (Curcuma longa) and curcumin inhibit the growth of Helicobacter pylori, a group 1 carcinogen. Anticancer Res. 22(6C):4179-4181p.
7. Dorai T. et al. (2001). Therapeutic potential of curcumin in human prostate cancer. III. Curcumin inhibits proliferation, induces apoptosis, and inhibits angiogenesis of LNCaP prostate cancer cells in vivo. Prostate. 47(4):293-303p.
8. Samuels TL,et al. Ann Otol Rhinol Laryngol. 2013 Oct;122(10):632-41.