Loading...

(מאמר דעה) צליאק, הליקובקטר ומה שביניהם

admin

אני נטורופתית וחולת צליאק מזה שנים רבות, שילוב זה הפך אותי שלא באשמתי ל"מומחית לצליאק". צליאק היא מחלה תורשתית ואנשים שבמשפחתם יש חולי צליאק מצויים בסיכון מוגבר ללקות בה. הגורם הראשוני להתפרצות צליאק הוא החלבון גלוטן, המצוי במרכיבי חיטה ודגנים. מקורו של השם גלוטן במילה היוונית "דבק". אצל חולי צליאק קיימת אי סבילות גנטית לגלוטן. חשיפה למרכיב הרעיל של הגלוטן יוצרת תגובה דלקתית בגוף המעוררת את מערכת החיסון לפעול כנגד המעי הדק. תוצאת התהליך הדלקתי היא שלל תסמינים המתקשרים באופן ישיר למערכת העיכול וכן תסמינים המתקשרים באופן עקיף ובלתי מוסבר לכל המערכות בגוף כגון מערכת הנשימה - אסטמה, מערכת המין - ליקויי פוריות, המערכת האנדוקרינית - חוסר איזון בבלוטת התריס, העור – דרמטיטיס וכן הלאה.

אחת התופעות האופייניות והשכיחות ביותר בחולי הצליאק היא מערכת עיכול חלשה המובילה להימצאות החיידק הליקובקטר פילורי – Helicobacter Pylori או בקיצור HP. חשוב לציין שחיידק ה-HP שכיח מאוד גם באוכלוסייה שאינה סובלת מצליאק, אך עובדה היא שכמעט כל חולה צליאק נושא את החיידק הזה וניתן להניח שהסיבה היא חולשת מערכת העיכול וכן חולשת המערכת החיסונית ותנגודת הגוף המאפשרת לחיידק לשרוד באין מפריע בקיבה. על כן מומלץ לכל חולה צליאק לעבור בדיקה לחיידק ה-HP. חיידק ה-HP מאוד שכיח באוכלוסיית הגיל השלישי ומעל גיל 65 אפשר למצוא אותו ב-90% מהאנשים.

הקיבה שלנו היא בית קיבול המהווה תחנה ראשונה בדרכו של המזון הנעכל במערכת העיכול. בקיבה יש תנאים כמעט בלתי אפשריים לשגשוג חיידקים וזאת בשל החומציות הגבוהה שאינה מאפשרת זאת. חיידק ה-HP אינו חיידק רגיל, הוא החיידק היחיד שיכול לשרוד בסביבה החומצית של הקיבה. מסתבר שחיידק זה זקוק לכמות זעירה ביותר של חמצן וכן המבנה הספירלי שלו מאפשר לו להתחפר בשכבה הרירית של הקיבה ולהתמקם עמוק בתוכה, שם הוא מוגן מפני חומציות הקיבה.

חיידק ה-HP מצליח לשרוד בחומציות מיצי הקיבה בזכות יכולתו לפרק שתנן וליצור אמוניה שהוא חומר בסיסי הסותר את חומציות הקיבה. החיידק נצמד לתאי רירית הקיבה, יוצר סביבו תגובה דלקתית וגורם לאפופטוזיס (מוות תאי) ברקמת הקיבה ומכאן ליצירת כיב עיכולי או אולקוס. חיידק זה אחראי לכ-90% מהכיבים בקיבה ול-95% מהכיבים בתריסריון. כיום עדיין איננו יודעים כיצד נדבקים בחיידק. הסברה היא שדרך הרוק, הצואה או כתוצאה מהיגיינה לקויה.

התסמינים האופייניים להמצאות החיידק הם: צרבות, גסטריטיס, כיב (אולקוס) בקיבה ובתריסריון, דיספפסיה, גזים, כאבים בבטן העליונה, ליחה מרובה, ספיגה לקויה המובילה לחסר של 12B, אבץ וברזל דבר המוביל לאנמיה, חולשה, נשירת שיער ושבירות הציפורניים. האנטיגנים הזרים של החיידק יכולים לגרום לאלרגיות ולמחלות אוטואימוניות. ובנוסף, הגברת הסיכון ללקות בגלאקומה, בסרטן הקיבה ובלימפומה.

הטיפול המקובל היום ברפואה התרופתית המודרנית הוא שילוב של תרופות סותרות חומצה כגון אומפרדקס או לוסק במשולב עם אנטיביוטיקה וכן תרופות להרגעת תסמיני הבטן כגון קלבטן או ביסמוט.

לעומת זאת הטיפול הנטורופתי נותן מענה משולב ומקיף הכולל המלצות תזונתיות נרחבות המתייחסות לאורח חיים, הרגלי תזונה, גיל, מצב המחלה – אם הכיב פעיל או רגוע- וכן הלאה. בנוגע למצב הנפשי, חשוב לעשות בירור לגורמי הסטרס שהרי ידוע שסטרס מתמשך מזרז התפתחות של כיבים ואחראי במידה רבה גם לתופעות הדיספפסיה האופייניות לנוכחות ה-HP. מתחים, לחצים, כעסים, אורח חיים אינטנסיבי וכן עישון עשויים בהחלט לתרום להתפתחות ושגשוגו של חיידק ה-HP. פעילות גופנית סדירה צריכה להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפולי, דבר הנכון בעצם בנוגע לכמעט כל מחלה, או כחלק מאורח חיים לשמירה על הבריאות. צעידה נמרצת לפחות שלוש פעמים בשבוע למשך כ-40 דקות בהחלט מסייעת להמרצת מחזור הדם, ניקוי הגוף והתפקוד המטבולי הכללי. חשוב להתייחס גם לחסרים תזונתיים הנוצרים כתוצאה מנוכחות החיידק ולתת השלמה בהתאם לצורך.

צמחי מרפא לטיפול בזיהום עם חיידק ה-HP

צמחי המרפא המתאימים לטיפול  בזיהום עם חיידק ה-HP הם צמחים הידועים בזיקתם למערכת העיכול, צמחים המשפרים את אספקת הדם לרקמה הרירית, מאזנים את תפקוד הבלוטות המפרישות של רקמה זו, מפחיתים תהליכים דלקתיים וכיביים ברקמה ומשפרים את תגובתה החיסונית. הצמחים היעילים יותר לטיפול בחיידק ה-HP הם:

עירית גדולה - Asphodelus ramosus

נחשב לצמח מתמיר המתאים לתהליכי ניקוי ולטיפול במצבים רעלניים. בעל  פעילות אנטי-בקטריאלית, אנטי-ויראלית, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, מפיג גזים, משלשל עדין, ונוגד זיהום.

קופטיס - Coptis chinensis

נחשב לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית המשמש בעיקר לטיפול בזיהומים שונים. בעל פעילות אנטי-בקטריאלית, אנטי-פטרייתית, אנטי-פרזיטית, ממריץ מרה, מעודד התחדשות רקמות, מפחית ליחה.

קיפודנית - Echinacea spp

האכיניצאה משמשת בעיקר לטיפול במחלות זיהומיות. בניגוד לדעה הרווחת, הצמח אינו מיועד על פי רוב לשימוש מניעתי או ארוך טווח. בעל פעילות אנטי-בקטריאלית, אנטי-ויראלית, אנטי-פטרייתית, אנטי-פרזיטית, ממריץ ומשפעל חיסון, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת, נוגד זיהום.

חותם זהב - Hydrastis Canadensis

בעל פעילות אנטי-בקטריאלית, אנטי-פטרייתית, אנטי-פרזיטית, מעודד התחדשות רקמות, מפחית ליחה, משקם ומזין רקמות ריריות, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת. המיוחד לצמח זה הוא ההשפעה שיש לו על הרקמות הריריות בגוף ויחד עם זאת היותו נוגד דלקת וזיהום. מתאים בעיקר לזיהום עם חיידק ה-HP, מחלות מעיים דלקתיות כגון IBD וקנדידה רב מערכתית.

מלון מר - Momordica charantia

בעל פעילות אנטי-בקטריאלית, אנטי-ויראלית, אנטי-סרטנית, משלשל עדין, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת, קוטל תולעי מעיים. מתאים בין השאר לטיפול בהליקובקטר פילורי, הרפס, קשיי עיכול (דיספפסיה)

פלודנדרון - Phellodendron chinense

משמש לטיפול בזיהומים של המעיים, דרכי השתן ומערכת הרבייה. בעל פעילות אנטי-בקטריאלית, אנטי-ויראלית, אנטי-פטרייתית, אנטי-פרזיטית, ממריץ מרה, נוגד דלקת, נוגד זיהום. מתאים לטיפול בהליקובקטר פילורי, פטרת וגינלית, קנדידה רב-מערכתית, דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, מחלות מעיים דלקתיות (IBD).

כלי יעיל נוסף היא הארומתרפיה. שימוש בשמנים אתריים מאפשר לטיפול משלים ומקיף בחיידק ה-HP. השימוש יכול להיעשות באופנים הבאים: אמבט, עיסוי בשמנים, והרחה במבער. השמנים המתאימים לבעיה זו הם:

• אורגנו, עץ התה, מרווה, מור, אקליפטוס – בעלי פעילות נוגדת זיהום ודלקת.

• קמומיל, נרולי, הל, נענע – בעלי פעילות סופחת גזים ומסייעת בתהליכי עיכול.

• ברגמוט, גרניום, מליסה, יסמין – בעלי פעילות מרגיעה.

לסיכום – חשוב לאמץ תזונה נכונה, אורח חיים בריא ללא מתחים מיותרים, וכפי שפרטתי  ישנם שפע של צמחי מרפא המתאימים לטיפול בחיידק ה-HP. חשוב להגיע למטפל מוסמך אשר ירכיב פורמולה מתאימה למטופל. סבלנות והתמדה - זהו שם המשחק בטיפול בחיידק עקשן זה.

 

לכל המאמרים