Loading...

(מאמר דעה) על החשיבות שבמתן צמחים אדפטוגנים, מאתני ומניעי צ'י בקרב חולי מחלות מעי דלקתיות

admin

מי שעוסק בטיפול וודאי יודע, שאסטרטגית הטיפול בחולי קרוהנס דורשת התייחסות נוגדת דלקת, וכן את שיקום פלורת המעי והסרה של גורמים המגרים ומדליקים את רירית המעי, כמו מזון רב שארית (סיבים) למשל. אך אם נרצה לספק את הערך המוסף שיש ברפואת הצמחים וברפואה טבעית בכלל, כדאי להתייחס לאספקטים נוספים, ביניהם האספקט הסיני-אנרגטי וכן האספקט הנפשי-רגשי והשלכותיו של זה האחרון על הרמה הפיסיולוגית. כדי להמחיש במה הדברים אמורים, אביא מספר דוגמאות.

מטופל בן 30 הגיע אלי לאחר שחלה אצלו התפרצות קרוהנס. התפרצות זו התרחשה כאשר היה במעבר בין עבודות, במקביל אשתו הרתה עם בנם הראשון והוא עצמו הפסיק לעשן. אע"פ שעישון נחשב כגורם המחמיר תסמינים של קרוהנס, תהליך הגמילה כרוך במצוקה רגשית גדולה וזו, כפי שנראה מהדוגמאות המובאות, מעורבת באטיולוגיה של המחלה.

 
מטופל נוסף, בתחילת שנות השישים לחייו, סבל מהתפרצות של קוליטיס כאשר החל משבר משפחתי בחייו. אצל מטופלת נוספת, המחלה התפרצה לאחר שעברה תאונת דרכים, שהייתה עבורה מאוד טראומתית. כאמור, המכנה המשותף הוא הופעה של אירועי דחק משמעותיים ורבי עוצמה בחיי החולים במחלות אלו.

 
מטרתם של מנגנוני הדחק, כפי שאנו יודעים, הנה הסתגלות האורגניזם לתנאים הסביבתיים המשתנים ללא הפסקה. מנגנונים אדפטיביים אלו כוללים מערכות מורכבות, ביניהן מערכת העצבים, מערכת החיסון והמערכת האנדוקרינית (הורמוני יותרת הכליה). מגוון הורמונים ומעבירים עצביים מעורבים בתהליך, במקרה זה אתמקד בגלוקוקורטיקוסטרואידים. הורמונים אלו מעורבים בתגובת התנגדות תקינה למצבי דחק,  אך כאשר ישנן תגובות דחק קיצוניות או ממושכות, נראה לעיתים תכופות את מה שאנו מכנים "שחיקה של יותרת הכליה" וירידה בתגובת ההתנגדות.

 
מאחר ובאופן טבעי להורמונים אלו ישנה פעילות מפחיתת דלקת, וכן פעילות אשר מעלה את רמת האנרגטיות הכללית של האדם, בשחיקתם נראה תסמינים של חולשה ועייפות (כמו בגמילה לא מדורגת מתרופות סטרואידיאליות), והחמרה או התפרצות של מחלות דלקתיות כרוניות, דוגמת קרוהנס וקוליטיס.

 
לא כל אדם הסובל מסטרס מוגבר או אירועי משבר יסבול ממחלות מעי דלקתיות. מעורבת כאן קונסטיטוציה ורגישות ייחודית. המטופלת שתוארה למעלה, לדוגמא, סבלה כל חיה מנטייה לשלשולים בסמוך להגעת הוסת. מטופלים אחרים יתארו לעיתים היסטוריה של כיבים בתריסריון או תסמינים ממשפחת המעי הרגיז.

 
מאחר והוזכרה כאן מערכת העצבים ומעבירים עצביים כשותפים למערך האדפטיבי, ראוי להזכיר אחד מהם, הלא הוא הסרוטונין. ירידה במרכיב זה ידועה במעורבותה במחלת הדיכאון, בנטייה להתמכרויות שונות, באכילה כפייתית ובהפרעות אכילה נוספות, ועוד. על אף שרובנו עסוקים במידת נוכחותו של הסרוטונין בסינפסות במוח, הטענה היא שכ- 95% מפעילותו של הסרוטונין מתרחשת בכלל במעי1,2,3.

 
בשנים האחרונות נבדקת האפשרות כי סרוטונין מעורב בתסמונת המעי הרגיז, אשר ללא רקע דלקתי מציגה בדומה לקרוהן או קוליטיס תסמינים של כאב עוויתי במעי והופעה של שלשולים. בניגוד אולי למצופה, טוענים כי סרוטונין מגביר הופעה של כאבים ועוויתות בחולי תסמונת זו וייתכן שגם בקרב חולי קרוהן וקוליטיס4,2.

 
השורה התחתונה של סקירה זו, היא למעשה ההבנה כי פגיעה באיזון ובפעילות המנגנונים האדפטיביים השונים, היא זו שמלבה את הקונסטיטוציה ומביאה לרגרסיות של מחלות מעי דלקתיות ואף להתפרצותן. עיקר הטיפול ברפואה השמרנית היא מתן נוגדי דלקת, במקרה זה מסוג 5ASA , (חומצה אמינו סליצילטית המקובלת כקו ראשון בטיפול בבעיות אלו), ובמידת הצורך מעבר לטיפול סטרואידיאלי והתערבויות כירורגיות אם אין שיפור בתמונת המחלה. במידה רבה אסטרטגית הטיפול הכללית שאנו נוהגים בה דומה לכך, אך אם נתייחס לדברים במושגים אנרגטיים ואדפטיביים רחבים יותר, ניתן את הערך המוסף הטיפולי שיש ברשותנו, אותו אפרט להלן.

 
צמחים מאתני צ'י


קבוצת צמחים זו תומכת במה שיכנו הסינים "טחול". מושג זה הוא המקבילה למערכת העיכול. צמחים אלו הנם בעלי אנרגיה מתקתקה וחמימה, והם מותווים לטיפול בעייפות ובשלשולים. "הטחול הסיני" זקוק לאנרגיה חמימה, ובהיעדר חמימות זו הצואה תהפוך לרכה עד מימית, כלומר צואה לחה על רקע של היעדר חמימות המיבשת לחות עודפת. בנוסף, מאחר ו"הטחול הסיני " ממיר את המזון לאנרגיה, בחולשתו נראה עייפות וחוסר צ'י. קבוצת צמחים זו מותווית גם לטיפול בהפרעות עיכול, הכוללות עיכול לא תקין של מזון, שאריות של מזון שאינו מעוכל בצואה, גזים ואי נוחות בטנית כללית.

נוכל למצוא בקבוצה זו את הצמחים הבאים:

Astragalus membranaceus

Atractyloides macrocephala

Codonopsis pilosula
Glycyrrhiza glabra

ועוד.

 צמחים מניעי צ'י

 על פי הרפואה הסינית, עוויתות וכאבים מהווים תסמינים של "סטגנציה", כלומר של תקיעות צ'י. במצב תקין, הצ'י – האנרגיה בגוף, אמור לזרום באופן חלק ותקין, אך מצבים שונים - ביניהם אלה שאנו מכנים מצבי דחק ממושכים, גורמים לתקיעות הצ'י, כלומר לפגיעה ביכולתו לנוע באופן חלק ותקין.
 
מכאן והלאה השאלה היא איזו מערכת סובלת יותר מהיעדר תנועה חלקה זו של אנרגיה, שכן כל מערכת יכולה להיות "מותקפת" בתקיעות זו. במקרה שלנו, יהיו אלה המעי והטחול הסיני, לכן נראה הופעה של נפיחות בטנית, גזים, עוויתות וכאבים במעי. אגב, מי שאחראי על תנועה חלקה של אנרגיה הוא ה"כבד הסיני“ (אשר תפקודיו חופפים במידה רבה את ה"אדרנל המודרני"), ולעיתים נמצא בתיאור פעילותו של צמח את המונח: מניע את צ'י הכבד.

  צמחים מניעי צ'י בעלי השפעה נוגדת עווית/ כאב במעי לדוגמא:

 
Citrus reticulata

Paeonia lactiflora

Bupleurum spp

Corydalis yanhusuo

Boswellia spp

 
ועוד.

צמחים אדפטוגנים

קבוצת צמחים זו מכילה פיטוכימיקלים בשם ספונינים טריטרפנואידים, אשר במבנה דומים להורמונים הגלוקוקורטיקוסטרואידיאלים. באופנים שונים הם תומכים ומאזנים את פעולתה של יותרת הכליה, ואף ממריצים את פעולתה.

 
התוצאה של שימוש בהם היא העלאת האנרגיה הכללית של המטופל ופעילות נוגדת דלקת, אך יהיה זה חטא לרדד את פעולתם רק לרמה זו. פעילותם הרב-מערכתית של צמחים אלו הנה מגוונת ביותר, ותביא לאיזון הומאוסטטי ברבדים רבים, בינהם הרגעה כללית, איזון רמות הסוכר בדם, המרצת פעילות מערכת החיסון, פעילות נוגדת דיכאון ועוד.

 
זהו אתגר להתאים צמח אדפטוגני באופן מדויק לאוסף התסמינים הפרטי של כל מטופל, במקרה זה אזכיר שני צמחים והם Withania somnifera, אשר מתווה באופן ספציפי לטיפול במחלות מעי דלקתיות ו-Centella (Hydrocotyl) asiatica, אשר מתווה באופן כללי לטיפול במחלות אוטואימיוניות. כידוע, קרוהנס וקוליטיס נתפסות כמחלות אשר באטיולוגיה שלהן נמצא גם רקע אוטואימוני. את הצמחים האדפטוגנים ניתן לתפוס גם כצמחים מאתני צ'י באופן כללי, כך שלמעשה הם יחזקו את פעולת מאתני הצ'י בפורמולה.

 להלן פורמולה לדוגמא לטיפול בקרוהנס ו/או קוליטיס:

 
Glycyrrhiza glabra 70 mg

Astragalus membranaceus 70 mg

Citrus reticulata 70 mg

Boswellia spp 70 mg

Withania somnifera 70 mg

 
 1-3 כמוסות TID.
  
Glycyrrhiza Glabra  הנו מאתן צ'י, אדפטוגן, נוגד דלקת, נוגד עווית, מזין ומשקם רקמות ריריות - כמו רירית מערכת העיכול המודלקת והמכוייבת אשר מאפיינת מחלות אלו.

Astragalus membranosus  הנו מאתן צ'י ונוגד שלשול.

 
Citrus reticulata  מניע צ'י ומשפר את תפקוד הטחול, נוגד שלשול ונוגד עווית.

 Boswellia spp  מניע צ'י ומקל על כאבים, נוגד דלקת ומעודד התחדשות רקמות.

 Withania somnifera  הנו אדפטוגן, מעצים את צ'י הטחול, מרגיע, נוגד דלקת ומתווה לטיפול במחלות מעי דלקתיות.
 
פורמולה זו הנה עדינה ותתאים לטיפול ארוך טווח במחלות מעי דלקתיות, תשולב היטב עם פורמולות בעלות עוצמה בינונית ופעילות נוגדת דלקת או פורמולות טאניניות לעצירה של שלשולים וייבוש הריר במעי, וכן תשתלב היטב עם פורמולות פרוביוטיות שונות.
 
לסיכום, בטווח הקצר או הארוך, בטיפול בחולים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות כדאי להתייחס לאספקטים מאתנים ומחזקים וכן לאספקטים אדפטוגניים, שכן אלו יבדילו את הטיפול הצמחי והנטורופתי מההתיחסות הטכנית יותר המקובלת ברפואה השמרנית.

מיכל קירש הינה נטורופתית, הרבליסטית קלינית ומנחת קבוצות.

  מקורות

1. Aggarwal, A., Cutts, T.F., Abell, T.L., Cardoso, S., Familoni, B., Bremer, J., & Karas, J. “Predominant symptoms in irritable bowel syndrome correlate with specific autonomic nervous system abnormalities.” (1994) Gastroenterology 106:1114-1118.

2. Baker, D.E. “ Rationale for using serotonergic agents to treat irritable bowel syndrome” (2005) American Journal of Health-System Pharmacy 62:700-711.

3. Mayer, E.A., Tillisch, K. & Bradesi, S. "Modulation of the Brain-Gut Axis as a Therapeutic Approach in Gastrointestinal Disease” (2006) Alimentary Pharmacology & Therapeutics 24:919-933.

4. I. Minderhoud, B. Oldenburg, M. Schipper, J. ter Linde, M. Samsom, Serotonin Synthesis and Uptake in Symptomatic Patients With Crohn’s Disease in Remission. Clinical Gastroenterology and Hepatology, Volume 5, Issue 6, Pages 714-720

 

לכל המאמרים