מאמרים

(מאמר דעה) שמן הלבונה - על סוגיו וסגולותיו

admin

מאמר דעה מאת : לאה אלון, ארומטרפיסטית בכירה

את שמן הלבונה החלו לחקור לעומק רק בעשור האחרון ולכן חסר ידע מחקרי קליני מעמיק. גם בספרות המקצועית בתחום הארומתרפיה רב החומר המפורט על השרף מזה על השמן. כמו כן, על פי רוב נכתב על מין אחד בלבד של לבונה. ניגשתי לכתוב מאמר זה על מנת להעמיק את הידע בנוגע לשמן זה.שמן הלבונה הוא נכס בקליניקה: עדין אך יעיל, מטפל בגוף ותומך בנפש, מרגיע, מחזק ומאזן. אני משתמשת בו למגוון רחב של בעיות במשך שנים רבות.במאמר זה נכיר את השמן האתרי ונסקור סוגים שונים של שמנים המופקים ממיני לבונה שונים, נעמוד על ההבדלים הביוכימיים ביניהם ועל סמך הבדלים אלה נסיק מהי הפעילות התרפויטית הספציפית לכל אחד מהם.שם נרדף לועזי ללבונה הוא "Frankincense", שמשמעותו בצרפתית "קטורת אמיתית".7 שם נוסף הוא "אוליבנום" המופיע בכתבים עתיקים ונראה שמקורו בשם הלטיני "אוליום ליבנום", שמשמעו: שמן מהלבנון.

שיטות הפקה

שמן הלבונה מופק עפ"י רוב באמצעות זיקוק באדים של השרף אשר נאסף מחריצים שנעשים בגזע עץ הלבונה. ניתן להפיקה באבסולוט. צבע השמן שקוף עד צהבהב חיוור, בעל ניחוח בלזמי, מעט לימוני, עצי, פיקנטי ולעיתים עם תו של קמפור 5,6

נדיפות

בזיקוק: middle to top node, באבסולוט: base node.

מוצא

מוצאם של שמני הלבונה מגוון. הוא מופק באירופה אזור הים האדום וצפון מזרח אפריקה, אך בעיקר בסומליה, אתיופיה, ערב הסעודית, סין, מצרים והודו.

סגולותיו של שמן הלבונה

ידוע כי בלבונה השתמשו לצרכים ספיריטואליים מהעת העתיקה ועד היום. בימינו הכנסייה הנוצרית עדיין משתמשת בשרף. השמן נחשב למרגיע, מרומם רוח, מסייע במצבי חרדה וכפייתיות הקשורים בעבר.7   
באופן מסורתי נהגו להבעירה על מנת לגרש רוחות רעות. אומרים שהיא עוזרת להתנתק מן העבר וטובה לאנשים הנוטים להרהר באירועי העבר באופן שפוגע בהתנהגותם בהווה.6

לבונה ידועה כמדיטטיבית ומעניין לציין שהלבונה גורמת להאטת הנשימה ולהעמקתה, דבר המגביר את השלווה בזמן תפילה ומדיטציה.

בעת העתיקה נחשבה לבונה לאחד החומרים היקרים בעולם. בנוסף לשימוש הנעשה בה בטקסים, הרבו להשתמש בה לבישום ולצרכי קוסמטיקה ורפואה.7 המדע המודרני מאשר את פעילותה ברבדים אלו ונעסוק בכך בהמשך.

חיילים טופלו באמצעות לבונה: מנתח במאה ה-16, Ambroise Pare שם לב שהיא עוצרת דימומים ועוזרת לאיחוי מהיר של רקמות. בנוסף, הוא השתמש בלבונה לטיפול באבצס בשד לנשים מניקות.

במאה הנוכחית פרופסור Cabasse, רופא צרפתי, טען שלבונה יעילה לטיפול בסרטן העור.5  היום משתמשים בשמן בתעשייה להכנת סוכריות למציצה, לסבונים, לבשמים (בעיקר לגברים) כפיקסטיב – מייצב ריחות, ובמינונים נמוכים אף כחומר טעם במוצרי בשר ובמשקאות אלכוהוליים.

תכונותיו הרפואיות של השמן

 Analgesic– לטיפול בראומטיזם ולפגיעות ספורט

Anticatarrhal- לטיפול באסטמה וברונכיטיס

Antidepressive – לדיכאון שמקורו במערכת העצבים

Antiinfectious – לטיפול במערכת הנשימה

Antiinflammatory – לטיפול בראומטיזם ובדלקות עור

Antioxidant – נוגד חימצון לטיפול בעור ומניעת התקמטות מוקדמת

Aicatrizant- לטיפול בצלקות, כיבים ופצעים

Energizing – למצבי עייפות

Immumostimulant – מעורר חיסון, לטיפול בחולשה של המערכת החיסונית.8 לבונה שנבדקה במצרים הראתה פעילות אימונוסטימולנטית חזקה שהודגמה מחקרית.2

המלצות כלליות

כפי שצוין לבונה משפיעה על הריאות ויעילה במיוחד נגד דלקות בדרכי הנשימה. הלבונה מחטאת את הריאות, מרגיעה שיעול, נוגדת גודש וליחה ומיועדת לטיפול בברונכיט כרוני ובאסטמה.

מכיוון שהשמן מאט את הנשימה ומעמיק אותה, כדאי להשתמש בה באדים, בעיסויים ובאמבטיות.6 במצבי אסטמה מומלץ להשתמש באדים קרים למניעת בצקת במערכת הנשימה.

שימוש בשמן הלבונה מומלץ במיוחד להתקפי קוצר נשימה על רקע פסיכוגני באמצעות אדים חמים: 2-3 טיפות בקערית מים חמים ולנשום עמוק כשהראש מכוסה.

לכאבי ראש הנובעים מהצטברות ועומס בסינוסים – מומלץ לטפטף 5-6 טיפות לבונה ל- 10 מ"ל שמן בסיס ולעסות את אזור הסינוסים, הרקות, מאחורי האוזניים ובבית החזה מס' פעמים ביום.

השמן מומלץ לטיפול בעור מבוגר, השפעתו על העור ממריצה, מרעננת ומאטה היווצרות קמטים. השמן מכווץ נקבוביות עור, מרפא צלקות, מעודד צמיחת תאי עור ומזרז ריפוי פצעים.7

בימי קדם הרבו להשתמש בלבונה (בעיקר מהמין cartiri) לטיפול בדלקות בדרכי השתן ובאיברי המין. השמן באמבט ובעיסוי עדין לבטן התחתונה יכול לסייע לטיפול בדימום מוגבר בזמן הוסת.6

בזמן וסת יש להקפיד שטמפרטורת המים לא תהיה חמה מדי אחרת החום יגביר את הדימום. השמן פועל כמחזק רחם, נחשב לבעל יכולת להרגיע בעת צירי לידה ולהקל על הלידה. 7

יש לזכור, כי בשימוש בכל שמן אתרי בעיסוי יש למהול אותו בשמן בסיס בריכוז של 2% -6%.

מיני הלבונה השונים ופעילותם

הלבונה, ממשפחת הבשמיים, מכילה כ-23 מינים של עצים קטנים. שרף העץ מכיל 5-9% שמן אתרי, הכולל בעיקר מונוטרפנים וססקויטרפנים. 1

המחקר המקיף ביותר שנעשה בשנים האחרונות בדק את המרכיבים הכימיים של מיני הלבונה השונים באמצעות בדיקות גז כרומטוגרפיות כדי לזהות את הרכב המונוטרפנים, הססקויטרפנים והדיטרפנים שבו. ההרכב הכימי של לבונה שונה בכל מין של שמנים המגיעים משווקים שונים במזרח אפריקה, המזרח הקרוב ותימן.

"טביעות אצבע" טרפניות עזרו לזהות את המין הבוטני של הלבונה ששימשה בקטורות מסורתיות. יתרה מכך, ניתן לזהות דוגמיות של לבונה מקטורות ארכיאולוגיות שהשתמרו סגורות כ-2000 שנה בבדיקות גז כרומטוגרפיות. לדוגמא, זיהו קטורת שהגיעה מתימן מהמאה ה-5 ומצאו כי חלק מן המרכיבים שהיו בה חסרים בלבונה המודרנית.

החומרים הפחות נדיפים שבלבונה נחקרו הרבה יותר במשך השנים, כיוון שמיצוי השמן האתרי נעשה לראשונה בשלב מאוחר יותר בהיסטוריה (איבן סינא היה הראשון שמיצה שמן אתרי מצמח באמצעות זיקוק באדים) וגם מכיוון שנתקלו בו רבות בחפירות ארכיאולוגיות המצרים השתמשו במשחות המכילות חומרים אלה לצורך חניטת המתים.

איג'יפטולוגים (חוקרי תרבות מצרים) חושבים שבלבונה (כמו גם במור) נהגו להשתמש בבשמים או לחיטוי באמצעות עשן בזמן טקסי חניטה, בנוסף לשימוש הנ"ל לשימור מומיות של פרעונים, כמרים ואנשים ממעמד גבוה.
בבדיקות גז כרומטוגרפיות, אשר מזהות את החומרים האתריים של הלבונה, ניתן להפריד את הלבונה על זניה השונים משאר המרכיבים ששימשו לקטורות כדי לזהות את מקורה הבוטני.

חשוב לציין, כמובן, שכל מין וכן אותם מינים הגדלים במקומות שונים – מושפעים משינויי האקלים, האדמה והגובה מעל פני הים שבו הצמח גדל ולכן משנים את הרכבם.

הרכב כימי שונה משמעותו דגש טיפולי אחר. נסקור מספר מרכיבים לדוגמא על מנת לעמוד על ההבדלים בין המינים השונים.

כדי להבין מהי הפעילות הספציפית לכל מין של לבונה יש לעיין באנליזה שלו.

Boswellia papyrifera

ככל הנראה הלבונה שבה הכנסייה משתמשת הכי הרבה.

נטען כי זו הלבונה המקורית מהעידן העתיק. מגיעה מאתיופיה, סודן ומזרח אפריקה.

מכילה ריכוז גבוה של octyl acetate (כ- 56%), ריכוז גבוה של octanol (כ-8%) וקצת מונוטרפנים, עם עקבות של ססקויטרפנים.

בדומה ל- B. cartiri גדלה גם בירושלים, בלבנון ובתורכיה. דוגמאות שנבדקו הראו שבתורכיה ובישראל המינים עשירים ב- octyl acetate וב- octanol.

octyl acetate – שייך לקבוצת האסטרים אשר להם פעילות ישירה על מערכת העצבים. ידועים כמרגיעים את הנפש, מרוממי רוח, אנטיספזמודיים, אנטיפטרייתיים, עדינים בפעילותם ואינם רעילים. זו המשפחה העיקרית בה משתמשת תעשיית הבשמים.

בקטורות מסורתיות לבונה עורבבה יחד עם מרכיבים נוספים. הקטורת המסורתית במנזר mount athos אשר ביוון הוכנה מזן זה של לבונה בשילוב עם מרכיבים נוספים, ביניהם יסמין וורדים.

Boswellia cartiri

עפ"י מחקר מ-2001 octyl acetate הוא המרכיב העיקרי, מכילה ריכוז גבוה של 5octanol, דיטרפנים, מונוטרפנים וססקויטרפן בודד אחד.

לבונה ממין זה עשירה בדיטרפנים ולכן יש לה פעילות אנטיבקטריאלית, מכייחת, מאזנת הורמונלית, אנטיפטרייתית ואנטיויראלית.

לא ידועות קונטראינדיקציות ל-8boswellia cartiri.

Boswellia frereana

מגיעה מצפון סומליה, גדלה בדרך כלל על קו החוף, עד גובה של 1000 מ'.

מכילה 10 טרפנים ו- p-cymene הוא המרכיב העיקרי של השמן המופק ממנה.4

פעילותה העיקרית של לבונה זו, העשירה בטרפנים, היא אנטי-דלקתית, אנטיספטית, אנטי-ויראלית, אנטי-בקטריאלית ואנלגזית.

Boswellia serrata

לבונה הודית הגדלה בגבעות צחיחות. thujene הוא מרכיבה העיקרי.

מאפיינים אותה בעיקר methylcarvicol בריכוז גבוה ו-elemicin אך נמצא בה גם p-cymene ו- β-bourbonene.

הדיטרפן היחיד שזוהה מהספרות הוא 1serratol.

נוכחותו של methylcarvicol במינון גבוה יקנה לשמן פעילות אנטי דיכאונית ומרוממת מצב רוח, מאזנת וקרמינטיבית במערכת העיכול.

בדסטילציה (זיקוק באדים) של העלה מעץ זה של הלבונה הודגמה פעילות אנטי פטרייתית.

8במחקר שנעשה על B. serrata נמצאה פעילות נוגדת חמצון משמעותית. במסקנות המחקר נאמר כי ניתן להשתמש בשמן בהכנות רוקחיות וקוסמטיות וכן בהכנת מזונות הודות לפעילות זו של השמן בסביבה שומנית.3

אם כך, בכדי לתת מענה מדויק וספציפי למטופלים שלנו עלינו לבחור את המין הרצוי וכן את ארץ המוצא של שמן הלבונה בו אנו מעוניינים. לכן מומלץ מאד לרכוש שמנים ממקור אמין ולהקפיד לדרוש אנליזות לכל שמן.

מקורות

1. A chemical investigation by headspace SPME and GC-MS of volatile and semi-volatile terpens in various olibanum samples / Sadrine Hamm ' Jean Belton ' Jacques Connan ' Alain Tchaple / Group de chimie analytique de Paris ' Institut Universitaire de Technologie dOrsay ' Plateau de Moulon , Orsay , France. January 2005 . www.sciencedirect.com

2. Department of Pharmacognosy , Faculty of Pharmacy , Mansoura University , Egypt . www.pubmed.com.

3. Antioxidant activity of natural resins and bioactive triterpenes in oil substrates/ A.N Assimopoulo , S.N Zanthos & V.P Papageorigiou / Organic chemistry laboratory, department of chemical engineering , Aristotle, university of Thessaloniki , Greece / August 2004 / www.sciencedirect.com

 
4. Constituents of essential oil of Boswellia frereana / G. Strappoghetti , S.Cosano, A.Craverio &G. Proietty / Institute di Chimia Farmaceuticae Tossicologica , University di prugia , Prugia , Italy / department de quimica organica e inorganica , universidade fedaral de cerar`a , fortaleza-cear`a, brazil / 1982

5. Aromatherapy – the ancyclopedia of plants and oils and how they can help you / Daniele Ryman, 1999 , p. 101-102

6. Aromatherapy for health professionals / Shirly Price & Len Price / churchill livingstone

7. ארומתרפיה מ-א עד ת / פטרישיה דיוויס , חלק ב , הוצאת אור עם עמודים 264-266

8. המדריך לשמני מרפא / שי' ונדה סלאר , הוצאת אור עם, עמודים 130-132

Leave A Comment

Full Name

Email

Comment

Captcha

captcha

Submit