אינדקס צמחים

ספרות מדעית :
Martindale current edition
נוגד עוויתות, נוגד כיבים, היפנוטי.
 
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: ממריץ מרה, מייזע, מגביר תיאבון, מפיג גזים, מחזק, ממריץ קיבה, ממריץ\מחמם, מרומם, מריר\ארומתי, נוגד עווית,
שימושים עיקריים: אנורקסיה נרווזה, דיכאון, קשיי עיכול עם גזים, תסמונת המעי הרגיז (IBS),
שימושים משניים: אל-וסת (אמנוריאה), בחילות, ברונכיטיס (כרוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), חולשת מערכת העיכול, חוסר תיאבון (אנורקסיה), כאבי בטן עוויתיים (Colic), כיב פפטי (אולקוס), נזלת, צרבת, קשיי עיכול (דיספפסיה), ריפלוקס, שיעול ליחתי, תשישות וחולשה, תת-חומציות בקיבה, סינוסיטיס,

זמן קציר : סוף הסתיו או תחילת החורף
איכויות : מעט מריר, ארומטי וחמים
מרידיאנים : לב, קיבה.
קטגוריה : ארומטיים פותחי פתחים.

פעילות ואינדיקציות :
· פותח פתחים, מפוגג לחות חמה (FLAM) ומרגיע את הנפש – מטפל המצב של לחות חמה אשר חוסמת את הפתחים וגורמת לסימפטומים כגון : חירשות או ירידה בשמיעה, סחרחורות, שיכחה, ירידה עיצבית סנסורית וקהות חושים, סינוסיטיס, ליחה מרובה וקשה לכיוח.
· מהרמן את המחמם האמצעי ומתמיר ליחה – למלאות מאפיגסטריום ובחזה, כאב אבדומינאלי,חוסר תאבון, ירידה בחוש הטעם בעקבות ליחה שתוקעת את תנועתם של הקיבה והטחול.
· מניע דם – בעזרת תכונותיו הארומטיות הוא פותח חסימות של דם על רקע לחות חמה שתוקעת את המרידיאנים. יעיל לכאבי ווסת עם הפרשות וגינליות מרובות, ווסת ארוכה טווח, דליות, טחורים, התכווציות שרירים ספונטניות, כבדות ברגליים.
· פותח את פתחי הלב – למצבים של קהות רגשית, ADD, כאבים או מיחושים באיזור הלב והחזה.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: asarone eugenol, ונוספים
טאנינים:
תרכובות פלבונואידיות: galangin
תרכובות איזופרנואידיות:
ססקוויטרפנים: shyobunones
אלקלואידים: choline
שרפים ואולאורזינים:
חומרים מוצילגניים (רירה):
חומרים מרירים : הגליקוזידים acorin, acoretin

אחד הרכיבים הפעילים הצמח הוא asarone אשר מופיע גם כתרכובות הנקראות alpha-asarone ו- beta-asarone. חומר זה נמצא כקרצינוגני בתרביות מעבדה (in vitro). ריכוז החומר asarone בצמח תלוי בארץ מוצאו. בזנים אשר גדלים בהודו, נפאל, פקיסטאן, יפן וסין ריכוז ה- asarone בצמח נע בין 70%-90% בעוד שבזן הגדל באירופה הריכוז עומד על כ- 8% ואילו הזן הגדל באמריקה הוא נטול asarone. הצמח משמש ברפואה המסורתית (הודית, אקלקטית ואינדיאנית) מזה מאות שנים ללא דיווחים על רעילות או תופעות לוואי; קיימים דיווחים על אודות תחושת אופוריה, שיכרות קלה ואף הזיות במינונים גבוהים; מדד רעילות LD 50: החומר beta-asarone, בניסוי עם עכברים; 1 גרם לכל קילו משקל: זנים שונים של שמן קלמוס, בניסוי עם חולדות; 0.7-8 גרם לכל קילו משקל.
הריון: אין די מידע.
הנקה: אין די מידע.

טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 2-0.5 מ"ל TID
מרתח: 2-0.5 גרם TID
כחלק מפורמולה: 25%-15%

1.  ויס (1988), בהסתמך על ניסיון קליני רחב, מציין שנערות הסובלות מאנורקסיה נרווזה מגיבות היטב לטיפול בצמח. כמו כן, נצפה שיפור ניכר בתסמינים של הפרעות עיכול ובחוסר תיאבון בקרב ילדים שנטלו טינקטורה של קלמוס לפני הארוחה.
 
2. במחקר שנערך בהודו (2007) ובדק את השפעתן של 66 תמציות אלכוהוליות של צמחים על תשעה סוגים שונים של בקטריות, נמצא כי לתמצית הצמח פעילות אנטי-בקטריאלית רחבת היקף כנגד חיידקים, הן מסוג גראם חיובי והן מסוג גראם שלילי.
 
3. מחקר פקיסטני (2006) שבוצע בארנבים ואשר מטרתו הייתה לבחון את הבסיס הפרמקולוגי לפעילות נוגדת העווית והשלשול של הצמח, כמקובל ברפואה המסורתית, מצא כי פעילות זו נובעת מחסימת תעלות הסידן בדומה ל- Verapamil, תרופה סטנדטרטית לחסימת תעלות סידן.
 
4. מחקר הודי (2006) בדק את השפעת הטינקטורה של אקורוס על חולדות אשר נגרמה אצלן חסימה בעורק המרכזי במח. התמצית, במינון של 25 מ"ג/ק"ג, גרמה שיפור משמעותי בתפקוד העצבי במח ובתנועת החולדות (אופן הליכתן) בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, הפחית הטיפול במידה משמעותית את רמות ה- Malonaldialdehyde בקורטקס ונצפתה עלייה ברמת הפעילות של נגזרות גלוטטיון (GSH) ו- SOD בקליפת המח (Cerebral cortex) ובגוף המפוספס (Corpus striatum). החוקרים סיכמו כי תמצית הצמח הינה בעלת פעילות מגנה עצבית4 (Neuroprotective)
 
5. במחקר שנערך במלזיה (2004) נמצא כי המקטע ההקסני (Hexane) מתמצית מתנולית של קנה השורש של אקורוס, היה יעיל בחיסול יתושי הקדחת הצהובה5 (Aedes aegypti)
 
6. שני מחקרים שנערכו בהודו (2005) הצביעו על יעילותן של תמציות שונות של הצמח (אתיל-אצטטית ומתנולית) ושל מרכיב פעיל שבודד ממנו (alpha-asarone) במניעת נזק מוחי בחולדות. מקורו של הנזק שנגרם לחולדות בעקה חמצונית שהתרחשה בעקבות חשיפה לרעש (100db במשך 4 שעות ביום למשך 30 יום). מפירוט תוצאות המחקרים עולה, כי התמציות והמרכיב הפעיל הגנו מפני מרבית השינויים ברמות ובפעילות האנזימים נוגדי החימצון (SOD, CAT, GPx, (GSH, ויטמיני C ו- Eשנגרמו כתוצאה מהחשיפה לרעש.
 
7. מחקר הודי שנערך בחולדות (2002) ייחס לתמצית אלכוהולית בריכוז 50% של קנה שורש הצמח פעילות היפוליפידמית שעוצמתה ביחס ישר למינון. הפעילות נצפתה כבר במינון של 100 מ"ג/ק"ג; במינון 200 מ"ג לק"ג נצפתה ירידה של 58.5% ברמות הכולסטרול הכללי, ירידה של 31.6% ברמות הטריגליצרדים ועליה של 85.8% ברמות ה- HDL. לגבי התמצית המימית נצפתה יעילות פחותה, שבאה לידי ביטוי רק במינון של 200 מ"ג/ק"ג, בו נצפתה ירידה קלה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים.
 
8.  במחקר שנערך בבריטניה (2004) נמצא כי תמצית של קנה שורש הצמח עיכבה ב- 53.7% את פעילות האנזים אצטיל-כולין-אסטרז (Acetylcholinesterase) בתנאי מעבדה. פעילות גבוהה של אנזים זה נקשרת למצבים של אלצהיימר ולבעיות עצביות שונות, ומרבית התרופות כנגד המחלה מתרכזות בעיכובו.
 
 
Refrences
1. Weiss, R. F. MD: Herbal Medicine (1988) p. 44-46
2. Methods Find Exp Clin Pharmacol. 2007 Mar;29(2):79-92.
3. ytother Res. 2006 Dec;20(12):1080-4.
4. Exp Toxicol. 2006 Apr;25(4):187-94.
5. Trop Biomed. 2004 Dec;21(2):61-7.
6. Biol Pharm Bull. 2005 Dec;28(12):2327-30.
7. Pharmacol Res. 2005 Dec;52(6):467-74. Epub 2005 Sep 1.
8. Fitoterapia. 2002 Oct;73(6):451-5.
9. Phytomedicine. 2004 Sep;11(6):544-8.
10. material medica – Chinese herbal medicine