Loading...
Boswellia spp.
שם בוטני  :  Boswellia spp.
שם סיני  :  Ru Xiang
שם עממי  :  Olibanum
שם עברי  :  לבונה
לכל הצמחים מוצרים בשימוש הצמח

הלבונה הינו עץ ריחני שמקורו מצפון סומאליה.
זהו עץ מעוצה וקוצני שעליו קטנים ומשוננים ולרוב הוא צומח באזורים יבשים על פני אדמה סלעי גיר או לס. השרף אשר מופרש מענפיו וגזעו של העץ הוא החומר שמשמש את רפואת צמחי המרפא המודרנית והסינית.
שרף זה והשמן המופק ממנו משמשים זה אלפי שנים כחומר בושם, קטורת וטהרה בתרבויות שונות, בכללן גם המסורת היהודית.
במסורת הרפואית ההודית, האיור-ודה, מקובל הצמח לטיפול בדלקות מפרקים, כאשר גם הרפואה הסינית מספרת עליו כמצמח המניע היטב את הדם ומפיג כאב בגידים ורצועות – הצמח נחקר גם ברפואה המודרנית ואכן הוא פיזיולוגית ומדעית כבעל סגולות להקל כאבים מפרקיים וטראומות.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הלבונה לצמח עדין בעל השפעה מוכחת בטיפול ארוך טווח בדלקות כרוניות בגוף, ובעיקר בדלקות מפרקים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

שרף (oleo-gum-resin) המופק מקליפת הגזע.

ספרות מדעית:
Martindale current edition
בעל פעילות אנטי דלקתית ולכן נכלל בפורמולות צמחיות לטיפול בכאבי שרירים שלד ומפרקים.
כמו כן, עדיין בשלבי מחקר בטיפול במחלות מעיים דלקתיות ובטיפול באסטמה.
 
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מחטא (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), מעודד התחדשות רקמות, נוגד דלקת, מקדם\מסדיר מחזור חודשי, משכך כאבים,
שימושים עיקריים: מחלות מעיים דלקתיות (IBD), דלקת מפרקים ניוונית (OA), שיגרון (ראומטיזם),
שימושים משניים: פציעות (חיצוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), כאבי מפרקים\שרירים (חיצוני), מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, פיברומיאלגיה, פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, שיגדון (גאוט),

זמן קציר : זהו שרף המופק מעצי גומי אשר נאסף בתקפות בהן העץ מפריש את השרף בשפע - באביב
איכות : מר, חריף חמים.
מרידיאנים : לב , כבד וטחול
קטגוריה : מניעי דם

פעילות ואינדיקציות:
·ממריץ את הדם ומעודד תנועה טובה של QI : מסייע לכאב ממקור טראומתי אשר יוצר כיווץ וסטגנציה של דם, כמו כן הוא יעיל מאוד למצבים התחלתיים של נפיחויות, פרונקלים, מורסות,
 וכאב מקומי, מקל על כאבים באפיגסטריום ובחזה, כאבים אבדומינליים הנגרמים בעקבות סטזיס של דם.
·מרגיע גידים ורצועות, פותח את המרידיאנים ומשחרר כאב : לכאב בגפיים הנגרם משקיעת רוח-לחות במפרקים וגורמת לנוקשות וחוסר גמישות בתנועה.
·מרגיע נפיחות ומחדש את העור : מפחית נפיחות עורית גם בשימוש חיצוני (בקרם או אבקה) וגם בנטילה פנימית. משחרר כאב ומקדם חידוש של רקמות פגועות.

מרכיבים פעילים

תרכובות איזופרנואידיות:
טריטרפנים: boswellic acids
מונוטרפנים : Pinene, Dipentene, Phellandrene ונוספים.
ססקוויטרפנים: copaene
דיטרפנים: incensole, serratol ונוספים.
שרפים ואולאורזינים: (60-70%): olibanoresene
תרכובות פוליסכרידיות: (גומי- 27-35%): Bassorin e הצמח מכיל שמן נדיף,(3-8%), הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

לא נצפו תופעות לוואי כלשהן או התוויות נגד.
מחקר אחד מראה יכולת של הצמח לעכב את פעילות ציטוכרום P450 בכבד. השפעה זו עשויה להפחית את יכולת פירוק התרופות של הכבד ולהגביר את רמתן בדם. לא נערכו מחקרים נוספים בנושא.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון.
הנקה: אין מספיק מידע בנושא.

טינקטורה: 1:3 , 70% אלכוהול,  4-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה : 5:1 : 300 -100 מ"ג TID.
מרתח: 3-1 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 30%-20%.

1. ניסוי קליני שנערך בהודו (2003) וכלל 30 מטופלים בדק את ההשפעה, הבטיחות והסבילות של תמצית משרף העץ על חולים בדלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis) של הברך. במשך חודשיים קיבלו מחצית מהמטופלים את התמצית ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. לאחר מכן הקבוצות התחלפו, וקיבלו את הטיפול ההפוך למשך שמונה שבועות נוספים. כל המטופלים שקיבלו את התמצית דיווחו על ירידה בכאבים בברך, עליה ביכולת הכיפוף של הברך ועליה במרחק ההליכה שביכולתם לעבור. כמו כן חלה ירידה בתדירות ההתנפחויות במפרק הברך. ממצאים אלו היו בעלי משמעות סטטיסטית מבחינה קלינית. מבחינה רדיולוגית לא חלו שינויים בין המטופלים. הסבילות לתמצית הייתה טובה פרט להפרעות מינוריות במערכת העיכול.

2. ניסוי קליני גרמני (2001) בדק את ההשפעה של תמצית תקנית משרף העץ (H15) על חולים במחלת קרוהן. הניסוי היה אקראי, בסמיון כפול וכלל 83 מטופלים. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול סטנדרטי - תרופה בשם Mesalazine - תרופה אנטי-דלקתית המשמשת לטיפול במחלות דלקתיות של מערכת העיכול. הפרמטר העיקרי לבדיקה היה השינוי במדד פעילות המחלה (CDAI) במהלך הטיפול. התוצאות הראו כי בקבוצת המטופלים שקיבלו את התמצית חלה ירידה של 90 נקודות במדד CDAI לעומת ירידה של 53 נקודות בקבוצת הביקורת. בנוסף, התמצית נמצאה כסבילה, כלומר אינה בעלת רעילות משמעותית, ואינה גורמת לתופעות לוואי חריגות.

3. ניסוי קליני שנערך בהודו בדק את ההשפעה של שרף מהעץ על 30 חולים (17 גברים ו-13 נשים בגילאי 18-48) בדלקת כרונית של המעי הגס 20 .(Chronic colitis) מטופלים קיבלו את השרף במינון של 300 מ"ג 3 פעמים ביום למשך 6 שבועות. קבוצת הביקורת כללה עשרה מטופלים שקיבלו Sulfasalazine (נגזרת של Mesalazine) במינון של 1 מ"ג שלוש פעמים ביום למשך 6 שבועות. 18 מתוך 20 (90%) המטופלים בשרף הראו שיפור באחד או יותר מהפרמטרים שנבדקו: איכות הצואה; בדיקה היסטו-פתולוגית; בדיקת דם שכללה המוגלובין, ברזל, סידן, זרחן, חלבונים, כדוריות דם לבנות ואאוזינופילים. זאת, בהשוואה ל- 6 מתוך 10 (60%) המטופלים בקבוצת הביקורת. 14 מתוך 20 (70%) המטופלים בשרף נכנסו לשלב של רמיסיה לאחר הטיפול וזאת בהשוואה ל- 4 מתוך 10 (40%) בקבוצת הביקורת.

4. בניסוי קליני גרמני (1998) שנערך בתנאי סמיון כפול נמצא כי שרף הצמח במינון של 300 מ"ג 3 פעמים ביום למשך שישה שבועות הוביל לשיפור במצבם של 70% מהמטופלים שסבלו מגנחת הסמפונות (Asthma). לצורך השוואה, בקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו (סוכר חלב) חל שיפור בשיעור 27% מהמטופלים בלבד. הניסוי נערך על 80 בני אדם, נשים וגברים בגילאי 18-75 שחולקו לשתי קבוצות זהות.


      
Refrences

1. Phytomedicine. 2003 Jan;10(1):3-7.
2. Z Gastroenterol. 2001 Jan;39(1):11-7.
3. Planta Med. 2001 Jul;67(5):391-5.
4. Eur J Med Res. 1998 Nov 17;3(11):511-4.

מוצרים בשימוש הצמח

₪0.00