אינדקס צמחים

ספרות מדעית:
Martindale current edition
מטפל בשיעול. מרחיב סמפונות ומעקב הפרשות מהרקמה הרירית. בעל השפעה על שריר חלק. מגביר התכווצויות רחם .מעורר התכווצויות מעיים.
 
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: ממריץ מרה, מוריד חום, מקרר, מרגיע, משלשל עדין, נוגד זיהום,
שימושים עיקריים: זיהומים ודלקות במערכת הרבייה , גלי חום של גיל המעבר, חום גבוה,
שימושים משניים: מחלות מעיים דלקתיות (IBD), אי-שקט, דימומים ודלקות בחניכיים, הזעת לילה, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, כיבים בחלל הפה (אפטות), עוררות מינית מופרזת, צמא מוגבר, שיעול ליחתי, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה),

זמן הקציר : סתיו 
איכות : מר, קר.
מרידיאנים : ריאות, קיבה, כליות
קטגוריה :  מקררי חום ואש

פעילות ואינדיקציות  :
·  מטהר חום ומצנן אש : חום גבוה, חוסר שקט, צמא ודופק מהיר ושטחי, עודף חום בריאה ובקיבה.
 משמש לשיעולים עקב חום בריאה עם כיח צמיג וצהוב.
·  מעשיר את היין ומלחלח במצבי יובש : הצמח היקר הזה מתאים לכל מצבי החסר יין של הריאות והכליות ועובד על הציר
  והקשר בניהם אשר מוזכר בנקודת הדיקור "שער העננים" (LU-2) – מסייע להזעות לילה, עליית חום בשעות היין, אי שקט,
  חום ב 4 הכפות, דימומים בחלל הפה והחניכיים.
·  חום בכליות : חשק מיני מוגבר, כאבי ברכיים או כאבי גב תחתון על רקע חום וחסר.
·  מייצר נוזלים ומטהר חום :  ודלקות או כיבים עקב חוסר יין, תחושת צמא רב, יובש בעור ובכפות הרגליים
• קונטרה אינדיקציה (סיני) – לא מומלץ להשתמש בצמח בעת שילשולים על רקע SP QI XU

פורמולות בהן מופיע הצמח :
ZHI MU TANG
RAD
ZHI BAI DI HUANG WAN
BI YAN RAN

מרכיבים פעילים

תרכובות איזופרנואידיות:
ספונינים טריטרפנואידיים:

לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד; הצמח אינו מתאים למצבים המאופיינים בשלשולים על רקע של חולשת מערכת העיכול
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: אין מספיק מידע.

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 6-3 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 300-150 מ"ג TID.
מרתח: 4 -2 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 30%-25%.
 

1. במחקר סיני (2007) שנערך בבתנאי מעבדה נצפתה פעילות כנגד תאי כבד אנושיים ממאירים, שיוחסה לאחד המרכיבים הפעילים של הצמח, Sarsasapogenin. החוקרים הסיקו כי החומר הוביל להאצת תהליך האפופטוזיס בתאים הסרטניים.

2. ניסוי סיני נוסף (2007) הראה כי Sarsasapogenin הציג פעילות נוגדת דיכאון בחולדות על פי מודלים שונים שנבדקו.

3. מחקר סיני (2006) בדק אם ספונינים סטרואידיאלים מהצמח מגנים מפני איבוד רקמת עצם בעקבות כריתת שחלה בחולדות. המחקר נערך במשך 12 שבועות ומתוצאותיו עולה כי הספונינים מהצמח גרמו לעליה בפעילות האנזים Alkaline phosphatase, ולירידה בריכוז של osteocalcin ללא השפעה על משקל הגוף. כמו כן נמצא כי הספונינים מנעו את ניוון הרחם ואת אובדן המינרלים מהעצם. עוד נמצא כי הטיפול בספונינים גרם לתיקון השינויים בריכוזי הסידן והאסטרדיול בסרום של החולדות כרותות השחלה. בבדיקה היסטולוגית נמצא כי בעקבות הטיפול נמנעה הפחתה בעובי ובצפיפות עצם הטיביה של החולדות, ללא השפעה על מספר האוסטאוקלאסטים, וכי חל שיפור בפעילות יצירת העצם. המסקנות מתוצאות המחקר הן כי צריכה ראויה של ספונינים סטרואידיאלים מהצמח מנעה את איבוד רקמת העצם בחולדות עקב קידום יצירת עצם ולא בעקבות בלימה של תהליך הספיגה החוזרת של העצם (תהליך בו תאים מסוג Osteoclasts מפרקים את העצם ומשחררים מינרלים ממנה אל הפלזמה).

4. ניסוי שנערך בוויאטנם (2004) בדק את ההשפעה של תמצית אתנולית של הצמח על הפרשת האינסולין מאיי לבלב של חולדות בריאות וכן של חולדות סוכרתיות בתנאי מעבדה. במחקר נמצא כי התמצית גרמה להפרשה מוגברת של אינסולין בתגובה לריכוזים שונים של גלוקוז בשני סוגי איי הלבלב וביחס ישר לריכוז התמצית (2,4,8 מ"ג/מ"ל).

5. במחקר קודם שנערך ביפן (2001) נמצא כי תמצית מימית מקנה השורש של הצמח הפחיתה את רמות הגלוקוז בדם של עכברים שהיוו מודל לסוכרת סוג 2. בתום 7 שעות מזמן מתן התמצית, במינון של 90 מ"ג/ק"ג, חלה ירידה בשיעור של 29.6% ברמות הגלוקוז. בעקבות בדיקות נוספות הסיקו החוקרים כי מנגנון הפעולה של התמצית היה בהפחתת התנגודת לאינסולין. כמו כן נמצא כי המרכיב הפעיל של התמצית היה חומר בשם Mangiferin .

6. תמציות מימיות של הצמח הראו פעילות מעכבת חזקה על מיקרואורגניזמים דוגמת E. coli, Staphylococcus aureus, Vibrio cholerae, Salmonella typhi ונוספים. הזרקה תת-עורית של תמצית הצמח לארנבות בו-זמנית עם חיידק הסלמונלה, מנעה עלייה בחום גופן. הזרקה תוך ורידית של הצמח לבעלי חיים במעבדה גרמה לדיכוי הנשימה ולהפחתה משמעותית בלחץ הדם.

Refrences
1. Cell Biol Int. 2007 Sep;31(9):887-92.
2. Pharmazie. 2007 Jan;62(1):78-9.
3. Acta Pharmacol Sin. 2006 Jun;27(6):728-34.
4. Exp Clin Endocrinol Diabetes. 2004 Oct;112(9):520-5.
5. Biol Pharm Bull. 2001 Sep;24(9):1009-11.
6. Bensky D., Gamble A.(1986) Chinese Herb. Med. Mat. Med. Eastland press, p. 56.
7. Chinese herbal medicine – material medica