אינדקס צמחים

ספרות מדעית:
Martindale current edition
דוחה חרקים.

 

 

 
 
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מוריד לחץ דם, נוגד דלקת, מגביר תיאבון, מחטא (דרכי השתן), מפחית ליחה, משתן מטבולי, משתן נפח, מתמיר (אלטרטיבי),
שימושים עיקריים: לחץ דם גבוה, דלקת מפרקים ריאומטית (RA), שיגדון (גאוט),
שימושים משניים: אבנים בדרכי השתן, אישיאס (סיאטיקה), בצקות, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני\מניעה), חוסר תיאבון (אנורקסיה), כאבי מפרקים\שרירים (חיצוני), פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), שיגרון (ראומטיזם),

זמן הקציר : סוף החורף או תחילת האביב 
איכות : מריר, מתקתק, מלוח, יבש, חמים עם פוטנציאל מקרר.
מרידיאנים : כליות, טחול, כבד
קטגוריה : מחממי פנים

פעילות ואינדיקציות :
· מניע דם ומסלק חום ורעילות : קור במרידיאנים, כאבי מפרקים ושרירים עם נוקשות ונפיחות, קשיים במתן שתן, כאבים,
  זיהומים, אבנים בכליות.
· מסלק חום ומיבש לחות : שתן חריף, צריבה במתן שתן, זיהומים אקוטיים ודלקות בדרכי השתן.
· מעצים את ה MING MEN : חוסר חשק מיני, עייפות, מחזור חודשי לא סדיר, אימפוטנציה, חולשה בגב התחתון והברכיים.
·מניע את הצ'י של המחמם האמצעי : דיסהרמוניה, חוסר תיאבון, הפרעות עיכול עם גזים וכאבים.

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
קומרינים: פוראנוקומרינים (bergapten, methoxsalen)
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים : Limonene
ססקוויטרפנים: beta-selinene
חומרים נוספים : phthalides הצמח מכיל שמן נדיף (2%-3%) המכיל מגוון תרכובות פיטוכימיות

הצמח נחשב בטוח לשימוש. לעתים נדירות ביותר עלולה להופיע תגובה אלרגית. מכיל פוראנוקומרינים פוטוטוקסיים, יש להימנע מחשיפה ממושכת לשמש בזמן נטילת מינונים רפואיים של הצמח. הצמח עשוי להפחית יעילות טיפול תרופתי הכולל תחליפי תירוקסין (אלטרוקסין). הצמח אסור לשימוש בזמן מחלת כליות אורגנית; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; 5 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח נחשב כממריץ רחם ואסור לשימוש בתקופת ההיריון. יחד עם זאת, במספר מקרים בהם תועד שימוש בצמח בתקופה זו לא דווח על בעיות או על רעילות.
הנקה: הצמח, במינונים רפואיים, אפשרי לשימוש בהנקה אולם יש לעשות כן במשנה זהירות ותחת פיקוח מקצועי.

טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
חליטה: 4-1 ג"ר TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.
 

1. מחקר הודי (2002) בדק את ההשפעה של תמציות שונות מהצמח על חולדות שנחשפו ל- CCL4, חומר רעיל הפוגע בכבד. נמצא כי לכל המיצויים של הצמח פעילות הגנה על הכבד (Hepatoprotective). התמצית המתנולית (Methanol) הציגה את הפעילות החזקה ביותר. עוצמת הפעילות נמדדה באמצעות פרמטרים ביוכימיים שונים שנבדקו, כגון: SGOT, SGPT, Alkaline phosphatase, חלבון כללי ואלבומין.

2. תוצאות מחקר זה מחזקות מחקר קודם שנערך בהודו (1995), ולפיו תמצית מתנולית מזרעי הצמח הגנה על הכבד מפני נזק שנגרם כתוצאה מחשיפה חד-פעמית של חולדות לפרצטמול - החומר הפעיל ב"אקמול", ידוע כרעיל לכבד; ול- Thioacetamide, חומר המשמש בין היתר כמייצב של דלקים לרכב וכן לצורכי מעבדה שונים, ידוע כרעיל, מזיק לכבד ואף מסרטן.

3. מחקר סינגפורי (1995) בדק את ההשפעה של תמצית מימית מהצמח כנגד רמות גבוהות של שומנים בדם (Antihyperlipidemic) בחולדות. שתי קבוצות של חולדות פוטמו במזון עשיר בשומן במשך שמונה שבועות. קבוצה אחת זכתה לתוספת של תמצית הצמח, בעוד הקבוצה השנייה שימשה כביקורת. בסוף הניסוי נמצא כי חלה ירידה משמעותית ברמות הכולסטרול הכללי, LDL והטריגליצרידים בחולדות שקיבלו את התמצית.

4. מחקר שנערך באיחוד האמירויות הערביות (2007) בדק את ההשפעה המגנה של תמצית מהצמח כנגד פגיעה בפוריות בעקבות חשיפה ל- Sodium valproate, חומר המשמש כתרופה לאפילפסיה וידוע כגורם לרעילות גבוה באשכים של בעלי חיים ובני אדם. בניסוי שנערך בבעלי-חיים הוזרק החומר Sodium valproate בריכוז של 500 מ"ג/ק"ג/פעם ביום במשך שבוע רצוף. קבוצת המחקר קיבלה תמצית מהצמח במינון 200 מ"ג/ק"ג/ליום במשך 23 ימים לפני החשיפה ל- Sodium valproate. במחקר נמצא שתמצית הצמח הגנה מפני מרבית ההשפעות השליליות שנגרמו כתוצאה מהחשיפה ל- Sodium valproate. בין היתר גרם חומר זה לירידה במשקל האשכים וספירת הזרע, לצניחה ברמות הטסטוסטרון ולעליה ברמות ההורמון FSH.

5. ממחקר שערכה קבוצת מחקר תאילנדית (2005) עולה כי תמצית מהצמח הינה בעלת יכולת מרשימה לדחות יתושים מזנים שונים, הן בתנאי מעבדה והן בתנאי שדה. כמו כן נצפתה יכולת, מוגבלת אמנם, לקטול את היתושים וביציהם.

6. מחקר הודי (2005) מצא כי לתמצית המתנולית של הצמח יכולת להגן מפני סרטן בתאי כבד שנגרם באופן מלאכותי בעקבות הלעטת חולדות בחומרים מסרטנים.

7. ניסוי בתנאי מעבדה שנערך באיטליה (2007) בדק את ההשפעה האנטי-דלקתית של תמצית מימית-אלכוהולית של עלי הצמח. התמצית הכילה 1.12% של המרכיב הפעיל Apiin. המחקר בדק את השפעת התמצית על תאים מאקרופאגים שנחשפו לחיידקים ולליפו-פולי-סכרידים הממריצים את פעילותם. נמצא כי כאשר התאים המאקרופאגים נחשפו לתמצית הצמח לפני המרצתם נבלמה באופן משמעותי ההפקה של NO - חומר המשמש בתגובות חיסוניות שונות, בין היתר כנגד חיידקים. כן נבלם ביטויו של האנזים האחראי להפקתו, iNOS. בנוסף, הציגה התמצית פעילות אנטי-דלקתית בניסוי שנערך בעכברים בעוצמה הנמוכה פי-7 מזו של Indometacin (תרופה לא-סטרואידלית אנטי-דלקתית). פעילות זו קשורה ככל הנראה לירידה בביטוי האנזים iNOS.

  
Refrences
1. J Ethnopharmacol. 2002 Mar;79(3):313-6.
2. J Ethnopharmacol. 1995 Dec 15;49(3):119-26.
3. Planta Med. 1995 Feb;61(1):18-21.
4. J Exp Zool Part A Ecol Genet Physiol. 2007 Apr 1;307(4):199-206.
5. Trop Med Int Health. 2005 Nov;10(11):1190-8.
6. Cancer Lett. 2005 Apr 18;221(1):11-20.
7. J Pharm Pharmacol. 2007 Jun;59(6):891-7.