אינדקס צמחים

פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מייזע, נוגד שלשול, סופח, מגביר תיאבון, מפיג גזים, מוריד רמות סוכר בדם, ממריץ\מחמם, מפחית ליחה, משפר זרימת דם היקפית,
שימושים עיקריים: חום גבוה, קשיי עיכול עם גזים, שפעת והצטננות,
שימושים משניים: הפרשות וגינליות , בחילות, חולשת מערכת העיכול, חוסר תיאבון (אנורקסיה), יצר מיני ירוד, כאבי מפרקים\שרירים, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, נזלת, שיעול ליחתי, שלשול (כרוני), תסמונת המעי הרגיז (IBS), תשישות וחולשה, סכרת,

זמן הקציר : לכל אורך ימות האביב (מרץ ועד תחילת יולי)
איכות : חריף מתוק, חם
מרידיאנים : לב , ריאות ושלפוחית השתן (ע"פ אסכולות רבות ענפיץ הקינמון חודר אל כל 12 המרידיאנים)
קטגוריה : משחררי חיצון חמים

פעילות ואינדקציות:
• מווסת מאזן בין רמות ה WEI QI וה YING QI : תכונתו הייחודית והטובה של עניף הקינמון היא לאזן את רמות הצ'י בחלקים החיצוניים, לכן הוא יעיל מאוד לכל תופעות הרוח הקור ובעיקר אילו הגורמות להזעה מרובה עקב חוסר איזון בין פנים לחוץ. לכן הוא מועיל במצבים אקוטים בהם ההזעה אינה מסייעת (אין הוצאה מהפנים והחוצה) למרות שהצמח נפוץ מאוד לשימוש במצבים אקוטים הוא יכול לסייע רבות בפורמולות צמחים אשר מבקשות לדחוץ את ה YANG  החוצה כאשר הוא אינו מצליח לצאת אל מחוץ לרמת ה YIN .
• מחמם את המרידיאנים ומפזר את הקור : בעזרת הארומטיות הרבה שבו הוא חודר אל כל המרידיאנים ומפיג את הקור. יעיל מאוד לכאבים במפרקים ורצועוצ ומטפל ב B.SYNDROM , קור בגפיים התחתונות, קור וקשיון תנועה בשכמות ובכתפיים, רוח-קור-לחות.
• משחרר את ה YANG ומתמיר צ'י : לבצקות המצטברות בעקבות לחות קרה ששוקעת או תנועה חלשה של YANG.
• מחמם ויוצר תנועה טובה של YANG בחזה ובמחמם העליון : מטפל בפלפיטציות אשר נגרמות מקור וכיווץ המקשים על ההתרחבות של בית החזה בעקבות תנועה דלה בחופשיות הצ'י.
• מחמם את הערוצים ומעודד זרימה טובה של דם הרחם : דיסמנוריאה, PMS, אמנוריאה (מקור ברמת הדם הגורם לחוסר תנועה) רחם קרה, חוסר חשק מיני, כאבים במפשעה.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: eugenolcinnamic acid, cinnamaldehyde.
טאנינים:
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים : limonene, alpha-terpineol.
דיטרפנים: cinncassiol, cinncassiols, cincassiol D1.
ססקוויטרפנים: pinene
שרפים ואולאורזינים:
גומי:
חומרים מוצילגניים (רירה):
מינרלים: סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן.
חומרים נוספים : הצמח מכיל שמן נדיף (0.5%-4%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

הצמח עלול לעורר תגובה אלרגית (בשכיחות מאוד נמוכה) ולכן יש להתחיל את הטיפול במינון נמוך ביותר ורק לאחר מכן להעלותו למינון הרצוי; הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מכיבים במערכת העיכול ובמצבים של חום ממקור בלתי ידוע.
הריון: הצמח אסור לשימוש בהריון.
הנקה: אין מספיק מידע בנושא.


 

טינקטורה: 1:3 45% אלכוהול 4-2 מ"ל TID.
מרתח קצר: 4-2 גרם TID.
תמצית יבשה : 5:1 , 1  גרם 3 פעמים ביום
כחלק מפורמולה: 25% -20%.
 

1. ניסוי קליני שנערך בפקיסטן (2003) היה הראשון להציג תוצאות על פיהן לצמח יכולת להפחית את רמות הגלוקוז בדם של חולי סוכרת מסוג II. הניסוי כלל 30 גברים ו-30 נשים, אשר חולקו לשש קבוצות. שלוש קבוצות קיבלו מינונים שונים של אבקת קינמון (1, 3, ו- 6 גרם ליום), ושלוש הקבוצות האחרות קיבלו פלסבו בכמות כמוסות המקבילה לאלו שניתנו למטופלים בשלוש קבוצות המחקר. לאחר 40 ימי הטיפול נמצא שבשלושת קבוצות המחקר חלה ירידה ברמת הגלוקוז בדם לאחר צום (18%-29%), ירידה ברמות הטריגליצרידים (23-30%), ירידה בשיעור 7%-27% ברמות כולסטרול מסוג LDL וכן ירידה בכולסטרול הכללי (12%-26%). לעומת זאת לא חלו שינויים משמעותיים בקבוצות הביקורת שקיבלו פלסבו.

2. בעקבות ניסוי זה, שזכה להד תקשורתי, נערך ניסוי קליני חשוב נוסף בגרמניה (2006). הניסוי היה אקראי, בסמיון כפול, ובדק את השפעת תמצית הצמח על 79 בני אדם שאובחנו כחולי סוכרת מסוג II ואשר טופלו בתרופות קונבנציונליות או בתזונה, אך לא נזקקו לטיפולי אינסולין. קבוצת המחקר קיבלה תמצית מימית של הצמח, שוות ערך ל-3 גרם אבקת קינמון למשך 4 חודשים ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. מהתוצאות עולה, כי הירידה ברמות הגלוקוז בדם לאחר צום היתה גבוהה במידה משמעותית בקבוצת המחקר (10.3%) לעומת קבוצת הביקורת (3.4%). לא נצפו הבדלים משמעותיים בנתונים שהתקבלו בתוך הקבוצות. נמצא כי מטופלים שרמות הגלוקוז בדמם היו גבוהות יותר בתחילת הניסוי עשויים להגיב טוב יותר לטיפול בקינמון. לא נרשמו תופעות לוואי חריגות במהלך הניסוי.

3. מחקר הודי (2003) מצא כי לתמצית מקליפת הגזע שניתנה לחולדות באופן אוראלי, במינונים של 250 ו 500 מ"ג/ק"ג הייתה יכולת מקדמת החלמה של פצעים.

4. מחקר הודי (1999) מצא כי הוספת הצמח לתזונה עשירה בשומנים של חולדות גרמה פעילות נוגדת חמצון. נמצא כי רמות האנזימים נוגדי החמצון עלו באופן משמעותי בתגובה להוספת הצמח לתזונה. כמו כן, רמות הגלוטטיון שוקמו באופן משמעותי. בנוסף מנע הצמח באופן חלקי את העלייה בחמצון השומנים. החוקרים הסיקו כי הפעילות נוגדת החמצון של הצמח נובעת מיכולתו להפעיל את האנזימים נוגדי החמצון בגוף.

5. מחקר ישראלי (1999) מצא כי לתמצית מתילן כלורידית (Methylene chloride) של הצמח יכולת עיכוב על קצב ההתרבות של החיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) בתנאי מעבדה. עיכוב מוחלט הושג בריכוז של 50 מק"ג/מ"ל במדיום מוצק ו 15 מק"ג/מ"ל במדיום נוזלי. עוד נמצא כי לתמצית אלכוהולית (Ethanol) של הצמח יכולת למנוע את הפעילות האוראזית (Urease) של החיידק.

Refrences
1. Diabetes Care. 2003 Dec;26(12):3215-8.
2. Eur J Clin Invest. 2006 May;36(5):340-4.
3. Phytother Res. 2003 Sep;17(8):970-2.
4. Indian J Exp Biol. 1999 Mar;37(3):238-42.
5. J Ethnopharmacol. 1999 Nov 30;67(3):269-77.