1. ניסוי קליני אמריקאי (2004), אקראי ובסמיון כפול בדק את ההשפעה של קומבינציה צמחית המכילה 75 מ"ג תמצית אלכוהולית של קודונופסיס (סטנדרטית: גליקוזידים – 1%) ו-40 מ"ג תמצית של ג'ינקו בילובה על יכולת הקליטה והזיכרון של 60 סטודנטים או אנשי פקולטה בגילאי 21-39 באוניברסיטת דרום קליפורניה למדעי הרפואה. המטופלים חולקו לשלוש קבוצות. האחת קיבלה את הקומבינציה הצמחית, כמוסה אחת פעמיים ביום ואילו הקבוצה השנייה קיבלה 40 מ"ג תמצית מימית של ג'ינקו בילובה בלבד, כמוסה אחת פעמיים ביום. קבוצה שלישית קיבלה פלסבו. בתום שלושה שבועות ובתום שישה שבועות עברו המטופלים סדרת מבחנים מיוחדים המודדים את יכולת הקליטה והזיכרון. התוצאות הראו כי בשתי קבוצות המחקר חל שיפור בהשוואה לקבוצת הביקורת, כאשר הקבוצה שקיבלה את הקומבינציה הציגה תוצאות טובות יותר מאשר זו שקיבלה ג'ינקו בלבד. החוקרים הסיקו כי קודונופסיס יכול לשמש כתחליף לג'ינסנג בכל הנוגע לשיפור יכולות קוגניטיביות.
2. ניסוי קליני סיני (1986) בדק את השפעת מרתח מהצמח על 37 בני אדם שסבלו מדימום רחמי. המטופלים קיבלו מנות של 30 עד 60 גרם מהצמח, פעמיים ביום למשך חמישה יימים. מבין 37 המטופלים חלה בקרב חמישה (13.5%) החלמה מלאה; 14 (37.8%) הציגו שיפור משמעותי; אצל 10 (27%) חל שיפור מסוים; 8 מטופלים (21.6%) לא הגיבו לטיפול כלל.
3. מחקר סיני (2005) שנערך בחולדות מצא כי תמצית של שורשי הצמח שהוספה למזון החולדות מנעה את הגידול ברמות הסידן בתוך התאים, שנגרם כתוצאה מהפרשת ההורמון גסטרין בתאי הקיבה. הפרשת הגסטרין מביאה לעלייה בהפרשת חומצות הקיבה. החוקרים הסיקו כי פעילות זו של הצמח היא אחד ממנגנוני הפעולה שלו, המובילים להפחתת הפרשה של חומצה בקיבה ועל ידי כך למניעת היווצרות כיבים.
4. מחקר סיני (1997) בדק את הפעילות של תמצית מהצמח בחמישה מודלים של כיבים עיכוליים בבעלי חיים. נמצא כי לתמצית יעילות גבוהה יותר בכיבים אשר נבעו מסטרס, חומצה אצטית (Acetic acid) וסודיום הידרוקסיד (Sodium hydroxide). חומצה אצטית היא המרכיב העיקרי בחומץ, והיא זו המקנה לו אתטעמו וריחוהאופיינים, היא עשויה לגרום כוויות חמורות בשל צריבתה. סודיום הידרוקסיד הוא חומר בסיסי חזק המשמש בתעשיות שונות ועלול לגרום כוויות חמורות במגע. התמצית הייתה יעילה פחות בכיבים שנבעו מהשפעה של Indomethacin (תרופה אנטי-דלקתית לא סטרואידלית להפחתת חום, נפיחות וכאבים). התמצית גם הראתה יכולת להפחית את ההפרשה של חומצת קיבה והאנזים פפסין.
5. מחקר שנערך בהונג קונג (2004) מצא כי לשורשי הצמח פעילות נוגדת חמצון, בעיקר במניעת המוליזה של כדוריות דם אדומות (מצב בו מתבצע פירוק של כדוריות הדם האדומות).
6. מחקרים נוספים שנערכו בבעלי חיים בסין מצאו כי לצמח פעילויות נוספות. הצמח נמצא כבעל פעילות אדפטוגנית, המסייע להסתגל ללחצים סביבתיים שונים. בניסוי שנערך העלתה תמצית הצמח את עמידותם של עכברים להיפוקסיה (מצב של חוסר חמצן).
7. הצמח נמצא כבעל פעילות הממריצה את מערכת החיסון במחקר בו נצפתה עלייה ברמות המאקרופאגים כמו גם בפעילותם כתוצאה מהזרקה של הצמח לעכברים.
8. מחקר נוסף מצא כי מתן של תמציות מימיות ואלכוהוליות של הצמח הוביל לעלייה בכמות כדוריות הדם האדומות והמוגלובין, אך לירידה בכמות כדוריות הדם הלבנות ולימפוציטים.
Refrences
1. Altern Ther Health Med. 2004 Jul-Aug;10(4):52-6.
2. Zhejiang Journal Of Chinese Medicine. 1986;5:207.
3. Zhong Yao Cai. 2005 Oct;28(10):900-3.
4. Gen Pharmacol. 1997 Mar;28(3):469-73.
5. J Ethnopharmacol. 2004 Aug;93(2-3):285-8.
6. Journal of Chinese Herbology. 1986;11(8):53.
7. Journal of Integrated Chinese and Western Medicine. 1985; 5(8):487.
8. Chinese Herbology. 1998;739-741.
