Loading...
Echinacea spp.
שם בוטני  :  Echinacea spp.
שם עממי  :  Coneflower
שם עברי  :  קיפודנית | אכינצאה
לכל הצמחים מוצרים בשימוש הצמח

אכיניצאה הינו שיח פרחוני יפייפה שיש בו 9 מינים שונים אך רובם אינם בשימושים רפואיים. המין הרפואי אותו אנו מתארים כאן הוא בעל פריחה הצבע סגול לילך עם פרחים בעלי 20 עלי כותרת וכדור אבקנים כתום-אדום-חום והינה ממשפחת המורכבים. איזור הגידול הטבעי שלו הוא ברחבי ארצות הברית.
המינים השונים של אכיניצאה נמצאים בשימוש רפואי : השורשים של אכינציאה צרת עלים הנקראת E. Angustifolia נחשבים לחלק הפעיל ביותר.                                                                                                                                                                                                                                                                       שני מינים נוספים של אכינצאה רפואית הינם : אכיניצאה הארגמנית (E. Purpurea), שפרחיו הם המרשימים ביותר וכל חלקיו נהוגים בשימוש רפואי אך יותר מרבים להשתמש בעלים והפרחים. סגולותיו הרפואיות נחשבות חזקות פחות, ומחירו זול באופן יחסי; המין השלישי הוא אכיניציאה חיוורת (E. Palida) גם במקרה שלו משתמשים בשורש בלבד למטרות רפואיות.
השימוש לצורכי רפואה באכינצאה החל במאה הקודמת ע"י ילידים והתרבות אינדיאנית ששכנו החלקה הצפוני של יבשת אמריקה, וזכה לכינוי  'שורש הנחש' בעקבות הדמיון שבין שורש האנגוסטיפוליה הכהה לבין נחש. הדמיון הצורני רימז לאינדיאנים על האפשרות להשתמש בו כנגד הכשות נחשים. ואמנם, בשימוש חיצוני נהגו להשתמש בתמציות אכינצאה לטיפול בהכשות נחשים, עקרבים ומיני חרקים שונים. מרקחות של הצמח שימשו גם לנגעים בעור, לריפוי פצעים, אקנה, פריחות ופטריות. בנוסף, השתמשו בו לשיכוך כאבים ולטיפול בדלקות ובזיהומים, בסיפיליס, בטיפוס, בדיזנטריה ובטפילי מעיים אחרים, בזיהומי דם חמורים, בדלקת קרום המוח וכנוגד זיהום כללי.                                                                                                                                    למרות שמספר רב של שבטים אינדיאנים עשו בצמח שימוש מורכב, אין בידי תורת צמחי המרפא העולמית  מידע מדויק לגבי אופן הכנת והרכבת הפורמולות הספציפיות ששימשו לכל אחד מהנגעים. עם זאת, ידוע כי האינדיאנים שמו דגש על שימוש בתמציות המערבות חלקים שונים של צמחים ממינים שונים, וכמעט לעולם לא השתמשו בחלק אחד בלבד.
הרופאים האקלקטים של סוף המאה ה-19, שהתמחו בשילוב רפואת צמחים מסורתית ברפואה מדיצינית מערבית, הם שייבאו את האכינצאה למערב לאחר שלמדו מהאינדיאנים כיצד להכין ממנה מרקחות שונות.
באמצע המאה ה-20 החלו לחקור את הצמח באופן מדעי, בעיקר בגרמניה ובארה"ב. החוקר הידוע ביותר של הצמח היה הגרמני ואגנר, שהוכיח לראשונה, ב- 1988, כי תמצית הצמח אחראית לעלייה ניכרת בפעילות המערכת החיסונית אצל עכברים. באנליזות כימיות שנערכו בהמשך על מיני הצמח השונים, בודדו עשרות חומרים פעילים, שלגבי כל אחד מהם הוכחה פעילות ספציפית של עירור והמרצת מערכת החיסון האנושית.
מאז מחקריו של ואגנר פורסמו מאות מחקרים על הצמח, הנחשב לנחקר ביותר מבין צמחי המרפא. פרסום המחקרים ותוצאותיהם החיוביות הפכו את האכינצאה לנפוץ ביותר בשימוש, כמו כן מה שתורם לשימוש הנרחב בצמח היא זמינותו וסתגלנותו הגבוהה של הצמח לתנאי אקלים וקרקע שונים הופכת אותו לזמין ביותר, ולזול באופן יחסי.
רפואת הצמחים המודרנית מייחסת לאכינצאה עוצמת פעילות בינונית, והיא משמשת בעיקר לטיפול במחלות זיהומיות. בניגוד לדעה הרווחת, הצמח אינו מיועד על פי רוב לשימוש מניעתי או ארוך טווח.
 

חלקי הצמח בשימוש רפואי

שורש, עלים, פרחים - בהתאם למין שבשימוש

ספרות מדעית :
Martindale current edition
משמש בעיקר לטיפול במערכת החיסון .
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מחטא (חיצוני), ממריץ\מניע, מטפל בפציעות (חיצוני), נוגד דלקת, אנטי בקטריאלי , אנט ויראלי , אנטי-פטרייתי, אנטי-פרזיטי, מאלחש (חיצוני), מחטא (דרכי הנשימה), מחטא (דרכי השתן), ממריץ\משפעל חיסון, משכך כאבים, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד זיהום,
שימושים עיקריים: דלקת אוזניים, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, מחלות ויראליות (טיפול), שפעת והצטננות,
שימושים משניים: זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), זיהומים ודלקות במערכת הרבייה , פציעות (חיצוני), אקנה , אקנה (חיצוני), ברונכיטיס (אקוטי), גודש לימפתי, דלקת הכבד (אקוטי), דלקת ריאות, הליקובקטר פילורי, הרפס, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), טפילים חד-תאיים, כאבים ודלקות בגרון, כיבים (חיצוני), כיבים בחלל הפה (אפטות), כימותרפיה (תמיכה), מחלות לב דלקתיות (פרי\מיוקרדיטיס), מחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס), נזלת, פטרת בעור (חיצוני), פטרת וגינלית, פטרת וגינלית (חיצוני), פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, קונדילומות (HPV), קונדילומות (חיצוני), קנדידה רב-מערכתית, סינוסיטיס,

זמן הקציר : לכל אורך ימות השנה אך בעיקר באביב
איכות : חריף, מלוח, קריר.
מרידיאנים : כבד, ריאות, tai yang
קטגוריה : מסלקי חום ורעילות

פעילות ואינדיקציות:
• מסלק חום ורעילות מהדם : פרונקלים, מורסות, אבצסים, חום, זיהומים פיטרייתיים, ויראליים וחיידקיים סיסטמיים או מקומיים בעור, במערכת הנשימה, בשתן, בגרון, ובאברי הרבייה.
• מסייע ללחות חמה בריאות ובפנים : נזלת, ברונכיטיס, סינוסיטיס.
• מסלק רוח חום : צמרמורות, חום גבוה, כאב גרון, כאבים בגוף, בלוטות נפוחות.
• מנטרל ומסלק רעלים : רעלת שמקורה בצמחים, מזון, הכשות, עקיצות.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: Cichoric acid , methyl-para-hydroxycinnamate, vanillin.
תרכובות איזופרנואידיות:
ססקוויטרפנים: germacrane.
סטרולים:
אלקלואידים: isotussilagine, tussilagine.
תרכובות פוליסכרידיות: arabinogalactan, heteroxylan , Echinacin, inulin.
ויטמינים: ויטמין C.
מינרלים: סידן, אשלגן, ברזל, מגנזיום, סיליקה.
חומרים נוספים : אלקאמידים (בעיקר איזובוטילאמידים), Echinacein, Echinacoside. הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

הצמח שייך למשפחת המורכבים. יש לנקוט זהירות בטיפול באנשים בעלי רגישות ידועה תופעות לוואי עלולות לכלול תחושת אי נוחות בבטן ותגובות אלרגיות בעור ,יש לנקוט זהירות בשימוש בקרב הנוטלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון; תיאורטית יש להיזהר במתן הצמח לסובלים מתסמונות אוטואימוניות הצמח מעכב את פעילות הציטוכרום CYP3A4 ולכן עשוי להגביר רמת תרופות בדם (חוסמי תעלות סידן ומעכבי פרוטאזות), בשימוש פנימי אין לצרוך מעל 8 שבועות ברציפות.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההנקה.
 

טינקטורה : 1:3, 45% אלכוהול, 5 -2 מ"ל TID.
מרתח : (שורש) 4 -2 גרם TID.
קרם : Echinacea 20% בבסיס מתאים.
כמרכיב בפורמולה : 20%-30%.
 

מאות מחקרים אימונולוגיים, פרמקולוגיים, טוקסיקולוגיים וקליניים בדקו את פעילותו הרפואית של הצמח, ואנו נוכל להציג כאן רק חלק קטן מהנתונים הרבים שנאספו:

1. ניסוי קליני אקראי, בסמיון כפון ומבוקר בפלסבו שנערך בקנדה (2004) בדק את ההשפעה של מוצר מסחרי המבוסס על תמצית סטנדרטית של Echinacea purpurea על תסמיני קירור והצטננות. הסטנדרט נערך על Alkamides, Cochoric acid ופוליסכרידים בריכוז 0.25, 2.5 ו-25 מ"ג בהתאמה. המחקר נערך בהשתתפות 282 בני אדם בגילאי 18-65, שסבלו לפחות פעמיים מתסמיני צינון והתקררות במהלך השנה האחרונה שלפני הניסוי. המתנדבים חולקו לשתי קבוצות, כאשר קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. הם נתבקשו להתחיל להשתמש בצמח/פלסבו מיד עם הופעה של הסימפטום הראשון של התקררות, 10 מנות ביום הראשון ו-4 מנות בכל אחד משבעת הימים הבאים. מבין 282 המתנדבים, 128 לקו בהצטננות והשתתפו בניסוי (59 בקבוצת המחקר, 69 בקבוצת הביקורת). הם נתבקשו להגדיר את חומרת הסימפטומים שלהם בסולם של 0-9, בנוסף הם נבדקו על ידי אחות ביום השלישי והשמיני למחלה. התוצאות הראו כי בקבוצת המחקר חומרת הסמפטומים הייתה נמוכה בשיעור של 23.1% מאשר בקבוצת הביקורת. תופעות לוואי מעטות וזניחות נרשמו בשתי הקבוצות. החוקרים הסיקו כי טיפול מוקדם בתמציות סטנדרטיות של אכינצאה יכול להפחית את חומרת הסימפטומים במטופלים בעלי נטייה טבעית לזיהומים במערכת הנשימה העליונה.

2. ניסוי קליני גרמני (2001) אקראי, בסמיון כפול ומבוקר בפלסבו בדק את ההשפעה של תמצית מהחלקים העליונים של Echinacea purpurea על 80 בני אדם בוגרים, נשים וגברים אשר הציגו סימפטומים ראשונים של התקררות. מספר הימים עד להחלמה מלאה היה הפרמטר העיקרי להשוואה. בקבוצת המחקר מספר הימים החציוני עד להחלמה מלאה היה 6 ימים בהשוואה ל- 9 ימים בקבוצת הביקורת.

3. ניסוי קליני אמריקני (2002) בדק את האם מקטע המכיל פוליסכרידים שבודדו מהצמח E. purpurea יכול להפוך את ההשפעות הבלתי רצויות של טיפול כימותרפי בחולי סרטן. 15 מטופלים שסבלו מסרטן במערכת העיכול קיבלו במשך 10 ימים זריקה המכילה 2 מ"ג פוליסכרידים מהצמח (הטיפול הצמחי החל שלושה ימים לפני הטיפול הכימוטרפי). 14-16 ימים לאחר הטיפול הכימוטרפי נמצא כי המספר החציוני של כדוריות הדם הלבנות (Luelocytes) בקרב המטופלים שקיבלו את הצמח היה 3630/מיקרו-ליטר וזאת בהשוואה ל-2370/מיקרוליטר בקבוצת הביקורת. לא הייתה לצמח השפעה קלינית על פעילות הפאגוציטים או על אוכלוסיית הלימפוציטים. תופעות לוואי שהופיעו במהלך הטיפול קשורות ככל הנראה לכימותרפיה. החוקרים סיכמו כי תוצאות הניסוי מעידות על כך שהמקטע הפוליסכרידי מהצמח עשוי להיות יעיל בהפחתת לויקופניה (חוסר בכדוריות דם לבנות) הנגרמת כתוצאה מטיפול כימוטרפי.

4.  מטא-אנליזה שהתפרסמה בגרמניה (2000) סקרה 16 ניסויים קליניים שהתבצעו עם תמציות שונות של אכינצאה עד לשנת 1998. 8 מהניסויים בדקו את היעילות של הצמח במניעת מחלות ו-8 ניסויים בדקו את ההשפעה על זיהומים אקוטיים במערכת הנשימה העליונה. סך כל המטופלים בניסויים השונים היה 3396 בני אדם. מהסקירה עולה כי במרבית הניסויים הוצגו תוצאות חיוביות לתמציות מהצמח. החוקרים הסיקו כי תמציות מסוימות של הצמח עשויות להיות יעילות יותר מפלסבו.

5.  צוות מחקר אשר בדק את ההשפעה של תמצית אכינצאה על הפעילות הפאגוציטית של תאים לבנים, מצא כי תמצית אלכהולית (50%) של שורש אכינציאה צרת עלים גרמה לעליה של 30% בפעילות הפאגוציטית בבעלי חיים.

6.  בסקירה המסכמת את סדרת מחקריהם, מדווחים Wagner & Bauer כי על פי כל הנתונים שנאספו ניתן לקבוע שגם החומרים הליפופיליים מסוג Alkylamides וגם חומרים מסיסי מים דוגמת Cichoric Acid, תורמים לפעילות מעוררת החיסון של הצמח. תרכובות פוליסכרידיות מהצמח, (Echinacoside) נוטלות גם הן חלק בפעילות זו, ולדבריהם מתקבל הרושם שפעילותם המשולבת של כלל מרכיבי הצמח הנה חיונית להשגת הפעילות הפרמקולוגית.  

Refrences
PH.USP 27
ESCOP
 

. J Clin Pharm Ther. 2004 Feb;29(1):75-83 .1
. Arzneimittelforschung. 2001;51(7):5638 .2
. Phytother Res. 2002 Mar;16(2):138-42 .3
. Cochrane Database Syst Rev. 2000;(2):CD000530 .4 
Phytochem. 1988;27(1):119-26 .5 
Wagner, H. et al. (1988) .6.Phyto.6.  .(1) 119-26.
 

מוצרים בשימוש הצמח

פורסתמר

פורסתמר

פורסתמר

₪74.37
 
COMP. ECHINACEA & BAPTISIA

COMP. ECHINACEA & BAPTISIA

COMP. ECHINACEA & BAPTISIA

₪149.00
 
COMP. THYMUS  & PLANTAGO

COMP. THYMUS & PLANTAGO

COMP. THYMUS & PLANTAGO

₪149.00