1. אחד המחקרים נערך בארה"ב (2004) בתנאי אקראיות וסמיון כפול. בניסוי קליני זה, שהתקיים במספר אתרים שונים במדינת ניו-יורק חולקו 102 בני אדם בגילאי 18-65 שסבלו מהשמנת יתר (30<BMI</=39.9) לשתי קבוצות. קבוצת המחקר קיבלה תערובת צמחית שכללה שלושה מרכיבים עיקריים, 125 מ"ג תמצית אפדרה סיני (10 מ"ג אפדרין), 250 מ"ג תמצית אגוז קולה (60 מ"ג קפאין) ו- 100 מ"ג תמצית קליפת גזע של ערבה לבנה (15 מ"ג סליצין). התערובת כללה מספר צמחים נוספים שלא צוינו במחקר. קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. כדי לנטרל השפעות אחרות על תוצאות הניסוי ננקטו מינימום צעדים להדרכה של המטופלים בנוגע לשינויים בהרגלי החיים כגון תזונה ופעילות גופנית. המחקר נערך במשך 12 שבועות, אשר במהלכם (לאחר יומיים, שבוע, שבועיים, 4 שבועות, 8 שבועות ו- 12 שבועות) נלקחו מדדי בדיקות שונות כגון משקל, אחוז השומן בגוף, מסת השומן, היקף המותניים, BMI, לחץ הדם ובדיקת דופק. תוצאות הניסוי הראו כי החלה הפחתה במשקלם של המטופלים בקבוצת המחקר, בשיעור של כ- 1.5 ק"ג יותר מאשר המטופלים בקבוצת הביקורת. הבדל זה הוא משמעותי מבחינה סטטיסטית. בנוסף חלה ירידה גדולה יותר ב BMI ו היקפי המותניים. לא נצפו שינויים בין הקבוצות בנוגע לאחוז השומן בגוף, מסת השומן, לחץ הדם והדופק. כמו כן, לא נצפו הבדלים בין שתי הקבוצות בנוגע לתופעות לוואי חריגות הקשורות לטיפול.
2. ניסוי קליני נוסף נערך אף הוא בארה"ב (2002) ובו נבדקה השפעתה של תערובת צמחית שהכילה את הצמחים אפדרה סינית ואגוז הקולה (באופן שהביא לצריכה יומית של 90 מ"ג אפדרין ו- 192 מ"ג קפאין) על 167 בני אדם שסבלו מהשמנת יתר (BMI=31.8 בממוצע). המטופלים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, כאשר קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. במהלך הניסוי, שארך ששה חודשים, נבדקו לחץ הדם, תפקוד הלב והמשקל. כמו כן נבדקו שינויים מטבוליים והרכב הגוף. תוצאות המחקר הראו כי המטופלים בקבוצת המחקר ירדו בממוצע 5.3 ק"ג בהשוואה ל 2.6 ק"ג בלבד בקבוצת הביקורת. בנוסף גם הירידה בשומן הגוף הייתה גבוהה יותר וכך גם הירידה ברמות הכולסטרול מסוג LDL. בקבוצת המחקר בלבד נצפתה עלייה ברמות הכולסטרול מסוג HDL. הטיפול הצמחי גרם לעלייה קלה בלחץ הדם ובקצב הלב. תופעות לוואי שדווחו כללו יובש בפה, צרבת, ונדודי שינה. מסקנות המחקר היו כי התערובת הצמחית יעילה בהפחתת המשקל והשומן, ומובילה לשיפור במצב השומנים בדם, כל זאת מבלי לגרום לתופעות לוואי חריגות משמעותיות.
3. ניסוי קליני קודם שנערך בארה"ב (2001) בדק את השפעה קצרת המועד של תערובת צמחית שהכילה אפדרה (72 מ"ג אפדרין ליום) וגוארנה (Paullinia cupana – 240 מ"ג קפאין ליום) על 67 בני אדם הסובלים מהשמנת יתר (29=<BMI<35). הניסוי ערך 8 שבועות היה אקראי, בסמיון כפול וכלל קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. הפרמטר העיקרי להשוואה היה שינוי במשקל הגוף, פרמטרים משניים היו שינויים בקצב המטבולי ושינויים קרדיו-וסקולריים (מערכת לב-ריאה). 24 מטופלים בכל קבוצה סיימו את הניסוי. נמצא כי בקרב קבוצת המחקר חלה ירידה גבוהה יותר במשקל (4 ק"ג לעומת עלייה של 0.8 ק"ג בקבוצת הביקורת) וכן באחוזי השומן בגוף (ירידה של 2.1% לעומת עליה של 0.2% בקבוצת הביקורת). כמו כן נרשמה ירידה גדולה יותר בהיקף המותניים וברמות הטרידליצרידים בקבוצת המחקר. 23% מהמטופלים בקבוצת המחקר פרשו מהניסוי בעקבות תופעות לוואי שכללו בעיקר יובש בפה, נדודי שינה וכאבי ראש. החוקרים סיכמו כי התערובת הצמחית קידמה ירידה במשקל וברמות השומן לטווח הקצר וכי יש לבדוק את ההשפעה ארוכת הטווח של התערובת.
4. מחקר שנערך ביפן (2001) מצא כי הכנות שונות מהצמח שיפרו מצבים של היפרגליקמיה במודל של סוכרת בעכברים. נמצא כי האלקלואיד 1-ephedrine הוא ככל הנראה אחראי לפעילות זו של הצמח. בנוסף נמצא כי מרכיב פעיל זה קידם שיקום של איי הלבלב לאחר שהאיבר נחשף לחומר ,STZ שגרם לדלדול רקמת האיבר (Atrophy).
5. מחקר סיני (1994) מצא כי תמצית יבשה של חלקים עיליים מהצמח הפכה נזק שנגרם לכליות כתוצאה מחשיפה לחומר רעיל בשם Adenine . התמצית הפחיתה באופן משמעותי את הרעלים בדם. התמצית במינון של 30 מ"ג גרמה לירידה של 37% ברמות BUN, 35% ברמות הקראטינין ולירידה ברמות של פרמטרים נוספים המצביעים על התפקוד הכלייתי.
6. מחקר פרמקולוגי יפני (1999) מצא כי תמצית של הצמח בלמה את התפתחותו של וירוס שפעת (influenza A/PR/8/34 (H1N1) (PR8) virus) בתאי כליה של כלבים. ככל הנראה המרכיבים הפעילים של הצמח בהקשר זה הם טאנינים.
7. מחקר יפני (1998) מצא כי המרכיב הפעיל בצמח, Ephedrine, גרם לעלייה משמעותית בטמפרטורת הגוף ולעלייה חזקה בתהליך ההזעה.7 מחקר פרמקולוגי סיני (1986) הראה כי לתמצית מימית של הצמח השפעה נוגדת שיעול במתן פומי ובזריקה.
Refrences
. Int J Obes Relat Metab Disord. 2004 Nov;28(11):1411-91 .1
. Int J Obes Relat Metab Disord. 2002 May;26(5):593-6042 .2
. Int J Obes Relat Metab Disord. 2001 Mar;25(3):316-24 .3
. Am J Chin Med. 2001;29(3-4):493-500 .4
. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 1994 Aug;14(8):485-8 .5
. Antiviral Res. 1999 Dec 31;44(3):193-200 .6
. Biol Pharm Bull. 1998 Nov;21(11):1169-73 .7
. Report of Herbology. 1986;21(4):235 .8
. Chinese herbal medicin – material medica .9
