אינדקס צמחים

: ספרות מדעית
Martindale current edition
נוגד חמצון, nootropic (סוכן שיפור קוגניטיבי).


 
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: נוגד קרישה, מחזק כלי-דם, מחזק\מזין מערכת העצבים, משפר זרימת דם היקפית, משפר זרימת דם מוחית, משפר תפקוד מנטלי, נוגד חמצון, נוגד פרכוסים,
שימושים עיקריים: אלצהיימר, זיכרון לקוי, שבץ מוחי (החלמה ומניעה),
שימושים משניים: יתר קרישות הדם, גיל מבוגר (תמיכה), דיכאון, חולשת מערכת העצבים, טנטון, טרשת עורקים (מניעה וטיפול), כושר ריכוז לקוי, כפיון (אפילפסיה), ליקויים באספקת הדם ההיקפית, ניוון רשתית העין, שיטיון (דמנסיה), סחרחורת (ורטיגו),

זמן הקציר : אוקטובר - נובמבר 
איכות : מתוק, מריר, סופח, ניטרלי, מעט רעיל.
מרידיאנים : כליות וריאות
קטגוריה : מאזנים

פעילות ואינדיקציות:
• תקיעות צ'י ודם הלב : תעוקת לב\חזה, קוצר נשימה, הפרעות בזרימת דם פריפרית, איסכמיה מוחית, מיגרנה.
• מחזק את המוח ומזין את ה JING : דיכאון קליני, סחרחורות, טנטון, ירידה בזיכרון, בלבול, סניליות, ירידה בראייה.
• מניע דם ושובר סטגנציה של דם : כאבים ברגליים, התכווצויות ברגליים בלילה, דליות.
• מניע צ'י ומטפל בכאבים במחמם העליון : סטגנציה של צ'י בריאות, לחץ בחזה, שיעול עוויתי, קוצר נשימה.
• מתמיר לחות ואש אשר חוסמת את הפתחים
• מתמיר ליחה חמה ששקעה מטה : גרד ודלקתיות וגינאלים, חסימת שתן או שריפה במתן שתן. הצמח יעיל ומסייע גם למצבי חסר וגם למצבי לחות עודפת.
• מאזן ומהרמן את המחמם התחתון : ספרמטוריאה, אי מתן שתן, תכיפות במתן שתן וכאב בזמו השתנה.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
טאנינים:
תרכובות פלבונואידיות: apigenin, quercitin, kaempferol, luteolin, ginkgetin, isoginkgetin
אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים: proanthocyanidins.
תרכובות איזופרנואידיות:
ססקוויטרפנים: bilobalide
דיטרפנים: ginkgolides A,B, C, J, M
סטרולים: sitosterol
חומצות אורגניות: aspartic acid, glutamic acid, linoleic acid, oleic, acid, palmitic acid.
חומצות אמינו: alanine, arginine, glicine, histidine, valine, tryptophan, tyrosine, leucine, lysine, methionine, serine, phenylalanine
ויטמינים: ויטמין C.
מינרלים: מגנזיום, אשלגן, זרחן.

למרות שימוש נרחב ביותר בצמח (5 מיליון מרשמים לשנה בגרמניה בלבד) קיימים דיווחים בודדים על תגובה אלרגית לצמח; תופעות לוואי אינן נפוצות ושכיחותן באוכלוסייה עומדת על 0.5%. הן כוללות כאבי ראש, סחרחורות, דפיקות לב מוגברות, תגובה אלרגית בעור וגירוי של מערכת העיכול. במחקרים אשר בדקו תופעות לוואי לא נמצאו הבדלים בין הצמח לבין תרופת דמה; מינון יתר יכול להיגרם משימוש עודף בזרעי הצמח (חלק הצמח המצוי בשימוש הוא העלה); בשל תכונותיו נוגדות הקרישה של הצמח, יש לנקוט זהירות בטיפול באנשים הסובלים מהפרעות בקרישת הדם; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות נוגדות פרכוסים. יש להפסיק שימוש בצמח 3 ימים לפני הליכים כירורגיים בשל סיכון לדימום מוגבר והפחתה אפשרית של יעילות תרופות הרדמה; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות נוגדות קרישה, בשל חשש לדימום מוגבר. הצמח אסור לשימוש לבעלי רגישות ידועה; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים, תמצית תקנית, 7.7 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו. שימוש מוגבל בנשים לא הראה כל רעילות. מחקרים אשר נערכו בחולדות ובארנבות במינונים של עד 1.6 גרם לק"ג משקל ביום, לא הראו רעילות לעוברים או השפעה מזיקה על פוריות.
הנקה: אין מידע מספק.
 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה : 5:1, 120-240 מ"ג ליום.
חליטה: 2-4 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.
 

1. קיימים דיווחים לפיהם ה–Ginkgolides שהצמח מכיל מעכבים אגריגציה (צימוד) של טסיות דם1. אותם גינקולידים הם אנטגוניסטים ספציפיים ל- PAF- platelet aggregation factor. הם מעכבים קשירת PAF לרצפטור שלו על פני הממברנה של טסיות הדם ובכך מעכבים את שחרורו. גינקולידים מבודדים הראו עיכוב ספציפי של קישור PAF לרצפטור שלו על פני טסיות הדם, כמו גם עיכוב האגרגציה של הטסיות עצמן. הצמח נמצא גם כתומך במערכת העצבים וכיעיל לטיפול בתסמיני דיכאון. ממקורות נוספים ניתן להסיק שהפלבנואידים אשר מוצו מן הצמח משמשים לשיפור זרימת הדם במוח.

2. ניסויים שנערכו עם תמציות של גינקו בחולים גריאטריים הראו שיפור ביכולת המנטלית כאשר זו הייתה פגועה.

3. במחקר, שפורסם ב-2006 במגזין European Journal of Neurology 1, השתתפו 60 חולים בני 50 עד 80 הסובלים מדמנציה (שיטיון) קלה עד בינונית. החולים חולקו ל-3 קבוצות. קבוצה אחת קיבלה תמצית גינקו בילובה במינון של 160 מ"ג ליום. קבוצה אחרת קיבלה את תרופת המרשם דונפזיל והקבוצה השלישית היתה קבוצת ביקורת וקיבלה תרופת דמה (פלצבו). במחקר נבדקה יעילות צמח הגינקו בילובה בטיפול באלצהיימר בהשוואה לטיפול בחומר דונפזיל (Donepezil) הנמצא בתרופות ממוריט ואריספט המשמשות לטיפול בחולי אלצהיימר. המחקר נמשך 24 שבועות. בסופו נבדקו החולים בשלושה מבחנים המקובלים להערכת התפקוד הקוגניטיבי ומצבם של חולי אלצהיימר. קבוצת החולים שנטלו גינקו בילובה וקבוצת נוטלי תרופת המרשם הראו שיפור באופן מובהק לעומת התוצאות שהשיגה קבוצת הביקורת שנטלו פלצבו. במבחן מיני-מנטל לאבחון אלצהיימר וכן במדד קליני כללי (CGI) המצביע על שיפור או הידרדרות במצב הקוגניטיבי, נרשם שיפור קל בשתי הקבוצות בהשוואה לקבוצה שהשתמשה בפלצבו. בשתי הקבוצות ירד הציון ב-0.9 נקודות, דבר המעיד על שיפור, בעוד שבקבוצת הפלצבו הציון עלה בנקודה וחצי.

4. ניסוי קליני אקראי בתנאי סמיון כפול ומבוקר בפלסבו שנערך בארה"ב (2006) מצא כי תמצית תקנית של הצמח (EGb 761) במינון של 240 מ"ג ליום למשך 4 שבועות ב-22 חולי טרשת נפוצה הקלה במידה מסוימת על פרמטרים תפקודיים כגון עייפות.

5. ניסוי קליני שנערך בסין (2006) על 109 חולי סכיזופרניה מצא כי תמצית תקנית של הצמח שיפרה את התפקוד החיסוני הפריפריאלי שנמצא במצב ירוד בקרב החולים לפני הטיפול.

Refrences
PH.EUR
1. Weiss, R. F. MD: Herbal Medicine (1988) p. 178-179.
2. Geriatr Forsch. 1993;3:45-53.
3. Trends. Pharm. Sci. 1986;7: 397.
4. Arzheim, Forsch. 1966;16:719.
5. Eur J Neurol. 2006, Sep 13;9:981-985.
6. Explore (NY). 2006 Jan;2(1):19-24.
7. Psychopharmacology (Berl). 2006 Sep;188(1):12-7. Epub 2006 Aug 12.
8. material medica – Chinese herbai medicine