אינדקס צמחים

ספרות רפואית:
Martindale current edition
 נוגד דיכאון.

הצמח מותר לשיווק ומכירה בבתי מרקחת בלבד!
 
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מחזק שלפוחית השתן, מטפל בפציעות (חיצוני), אנט ויראלי , מחזק\מזין מערכת העצבים, ממריץ\משפעל חיסון, מרגיע, נוגד דיכאון, נוגד חרדה,
שימושים עיקריים: דיכאון, מחלות ויראליות (טיפול), תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה),
שימושים משניים: הרטבת לילה, דליפת שתן, השתנה תכופה/דחופה, טחורים (חיצוני), פציעות (חיצוני), אקזמה (חיצוני) , הרפס, חולשת מערכת העצבים, חרדה, כאבי מפרקים\שרירים (חיצוני), נדודי שינה (אינסומניה), שפעת והצטננות,

זמן הקציר : אביב 
איכות : מריר, מתוק , קריר.
מרידיאנים : לב, מעי דק, כבד, מעטפת הלב
קטגוריה : מרגיעי נפש

פעילות ואינדיקציות:
• מניע ופותח את צ'י הלב :  מתח נפשי, דיכאון, כאבי עצבים, כאב בטן, תסמונת המעי הרגיז, ההיפריקום מתאים כאשר אין חיבור טוב בשכבת ה shao yin בין לב לכליות.
• למצבים בהם חום בלב מתנקז דרך השתן ופוגע בשלפוחית : (ht – si – bl ) אינסומניה, תחושת אי שקט פנימית המלווה בשריפה במתן שתן, תכיפות במתן שתן, הפרעות במתן שתן, דליפת שתן, הרטבת לילה, תסמונת השלפוחית הרגיזה.
• סטגנציה של צ'י במעטפת הלב והרחם : תחושת אי תנועה פיזית ורגשית, מלאות בחזה ובאגן, כאבי מחזור, תסמונת קדם וסתית.
• מסלק חום ולחות ומפסיק דימום : דלקות עור, פצעים ופריחות, הרפס, דם בשתן, בצואה, שיעול דמי, דימום מהאף, דימום וסתי רב וארוך או דימום בן מחזורי.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: epicatechin.
טאנינים: (5%-16%)
קומרינים:
נפטאקינונים: hypericins, pseudohypericins.
תרכובות פלבונואידיות: (עד 11%): quercetin, quercitrin, rutin, hyperin.
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים : limonene, pinene.
ססקוויטרפנים: caryophyllene, humulene.
סטרולים: sitosterol.
קרוטנואידים: lutein
תרכובות פוליסכרידיות: pectin.
ויטמינים: ויטמין C
חומרים נוספים : hyperforin, השייך לקבוצת הפלואורוגלוקינולים. הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

במקרים נדירים הצמח עלול להגביר רגישות העור לקרינה. יש לנקוט זהירות בשימוש בקרב בהירי עור או בעלי עור רגיש בעת חשיפה לשמש או לקרינת UV; תופעות לוואי כתוצאה משימוש בצמח אינן שכיחות. מבין 3,250 נבדקים, רק 2.5% דיווחו על תופעות לוואי, שכללו בעיקר גירוי במערכת העיכול, יובש בפה, עייפות, תחושת אי-שקט ואדמומיות בעור; לא מומלץ לשלב הצמח עם תרופות נוגדות דיכאון (מעכבי MAO, SSRIs, טריציקליים). משלב של פרע ותרופות אלו עלול לגרום לתסמונת סרוטונין. יש לנקוט זהירות בשימוש משולב עם התרופות fexofenadine (אנטיהיסטמין), midazolam (בנזודיאזיפין), theophylline (מרחיב סימפונות). הצמח אסור לנטילה בשילוב עם התרופות הבאות: תרופות לדיכוי מערכת החיסון (נגד דחיית שתלים), תרופות לקצב לב (דיגוקסין), תרופות נוגדות קרישה, תרופות כימותרפיות, תרופות לטיפול באיידס, גלולות למניעת הריון. התוויית נגד זו נובעת מן העובדה שהצמח מגביר את פעילות האנזים CYP3A4 בציטוכרוםP-450 בכבד ובמעי, ובכך מגביר את קצב פירוק התרופות ומעכב את ספיגתן. כתוצאה מכך נגרמת ירידה משמעותית ברמת התרופות בדם. מומלץ להפסיק את השימוש בצמח כשבוע לפני ניתוחים/הליכים כירורגיים; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; בין 0.7 ל-4.3 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אפשרי לשימוש בהריון. לא ידוע על נזק או על רעילות עקב שימוש בתקופה זו. במחקרים שנערכו בבעלי-חיים נצפתה השפעה ממריצה על הרחם. לא ברורה רלוונטיות המחקרים לבני אדם.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בהנקה, אולם יש לעשות כן במשנה זהירות ותחת פיקוח מקצועי.


 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
תמצית יבשה תקנית: (0.3% היפריצין),  300-350 מ"ג, TID.
חליטה: 2-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-30%.


 

1. בשל עוצמת פעילותו והשפעותיו הקליניות המיוחדות, מעורר הצמח עניין רב גם בתקופה המודרנית. פרע הוא אחד הצמחים הנחקרים ביותר, אם לא הראשון מביניהם. במהלך העשורים האחרונים נערכו על אודותיו מאות מחקרים, רבים מהם קליניים, ובהם הוּכחה, בין השאר, יעילותו לטיפול בדיכאון, באי שקט ובחרדה. בנוסף, הוכחה פעילותו כנוגד נגיפים ומרפא פצעים. שני רכיבים של הפרע נחקרו באופן יסודי ולהם מיוחסות חלק מפעילויותיו: היפריצין (אשר נותן למיצוי את צבעו האדום), והיפרפורין.

2. דיכאון, אי שקט וחרדה. במהלך שני העשורים האחרונים התמקד המחקר בעיקר בפעילות זו של הפרע. בשנת 2000 פורסם מחקר משווה רחב-היקף (meta analysis), שבחן 16 מחקרים קליניים מבוקרים אשר בדקו השפעה של פרע על אנשים הסובלים מדיכאון קל עד בינוני. חלק מהמחקרים בדקו את קבוצת הניסוי מול קבוצת ביקורת שקיבלה אינבו (placebo), ואילו בחלק אחר קיבלה קבוצת הביקורת תרופות נוגדות דיכאון קונוונציונליות (מסוג SSRI). התוצאות היו חד-משמעיות: הצמח שיפר משמעותית את מצב החולים בכל אחד מהמחקרים.

3. בשנת 2001 פורסם מחקר משווה רחב-היקף נוסף, שכלל 22 מחקרים קליניים מבוקרים, וגם בו הוכחה והודגמה פעילות נוגדת דיכאון משמעותית לפחות כמו זו של תרופות SSRI. בנוסף, צמצם השימוש בפרע משמעותית את שכיחות תופעות הלוואי וחומרתן, בהשוואה לתרופות קונוונציונליות.

4. העבודה הרחבה ביותר פורסמה בשנת 2004 וכללה 30 מחקרים; גם בה היו התוצאות דומות וחד-משמעיות.5 לא התקבלו תוצאות חד-משמעיות לגבי טיפול בחולים עם דיכאון חמור. חלק מהמחקרים מראים הצלחה ושיפור ניכר במצב החולים, וחלקם לא.

5. החלמת פצעים. השימוש בפרע לריפוי פצעים ידוע כבר אלפי שנים. פעילות זו מיוחסת, בחלקה, להיותו של הצמח נוגד חיידקים. במקרה מתועד היטב, כוויות מדרגה 1, 2, ו-3, שטופלו במשחה מפרחי פרע ושמן זית, החלימו בקצב מהיר פי 3 מאשר כוויות שטופלו בשיטות קונוונציונליות. בנוסף, הטיפול עיכב היווצרות של רקמה צלקתית.9  במחקר אחר, שנערך בבעלי-חיים, נמצאה נטילה פומית (דרך הפה) של תמצית פרע יעילה יותר לטיפול בפצעים מאשר שימוש מקומי בתמצית של ציפורני חתול רפואיות 10.(Calendula officinalis)

6. פעילות נוגדת נגיפים - שורה של מחקרי מעבדה (in vitro) ומחקרים בבעלי חיים (in vivo), הדגימו פעילות נוגדת נגיפים משמעותית. החומרים שנבדקו היו היפריצין ופסאודו-היפריצין, ונמצא שהם עיכבו נגיפים שונים, כמו 11,HIV-1 הרפס מסוג I ו-12,II ושפעת 13 יצוין, כי במחקרים אלו נעשה שימוש תוך-ורידי של הרכיבים הפעילים, ולא במיצוי מהצמח השלם.

7. פרמקודינמיקה - מנגנון הפעולה המדויק של הצמח עדיין לא הוגדר במלואו ויש לגביו מחלוקת. בתחילת המחקר רווחה הסברה, שפרע פועל כמעכב של האנזים MAO (monoamine oxidase). מחקרים נוספים גילו, כי השפעה זו מתקבלת רק במינונים מאוד גבוהים, ולכן היא זניחה.מחקרים מאוחרים יותר ביססו את הטענה ולפיה פועל הצמח כמעכב ספיגה חוזרת של מעבירים עצביים במרווח הבין-סינפטי (בדומה לתרופות SSRI). פרע התגלה כמעכב ספיגה של סרוטונין, נוראדרנלין, דופמין וחומצה גאמא-אמינובוטירית14.(GABA) כמו כן, הודגמה השפעה ארוכת טווח.


Refrences
PH.EUR
1. Holmes Peter , The Energetics of Western Herbs, Snow Lotus Press, 1997.
רפואת צמחים אינטגרטיבית, ראן צמחים בע"מ, 2003
2. Mills. S, Bone K, Principles and Practice of Phytotherapy. Churchill Livingstone, 2000.
3. Saljic J. Ointment for the treatment of burns. Ger Offen. 1975; 2: 406-452.
4. Rao SG, Laxminarayana AU, Saraswathi LU, Padma GM, Ganesh R, Kulkarni DR. Calendula and Hypericum: two homeopathic drugs promoting wound healing in rats. Fitoterapia. 1991; 6: 508-510.
5. Kasper S. Hypericum perforatum--a review of clinical studies. Pharmacopsychiatry 34:S51-S55
6. Whiskey E, Werneke U, Taylor D, A systematic review and meta-analysis of Hypericum perforatum in depression: a comprehensive clinical review, , Int Clin Psychopharmacol, 2001 Sep;16(5):239-52
7. Roder C, Schaefer M, Leucht S, Meta-analysis of effectiveness and tolerability of treatment of mild to moderate depression with St. John's Wort, Fortschr Neurol Psychiatr., 2004 Jun;72(6):330-43.
8. Hansgen KD, Vesper J, Ploch M. Multicenter double-blind study examining the antidepressant effectiveness of the Hypericum extract LI 160. J Geriatr Psychiatry Neurol 1994;7:S15-S18.
9. Kasper S, Anghelescu IG, SZegedi A, Dienel A, Kieser M, Superior efficacy of St John's wort extract WS 5570 compared to placebo in patients with major depression a randomized, double-blind, placebo-controlled, multi-center trial, BMC Med. 2006 Jun 23;4:14
10. Shelton RC, Keller MB, Gelenberg A, et al. Effectiveness of St. John's wort in major depression: a randomized controlled trial. JAMA 2001;285:1978-1986.
11. Meruelo, D., G. Lavie & D. Lavie. 1988. "Therapeutic agents with dramatic antiretroviral activity and little toxicity at effective doses: aromatic polycyclic diones hypericin and pseudohypericin," Proc. Natl. Acad. Sci. 85: 5230-5234.
12. Wood S, Huffman J, Weber N, Andersen D, North J, Murray B, et al. Antiviral activity of naturally occurring anthraquinones and anthraquinone derivatives. Planta Med. 1990; 56: 651-652.
13. Lopez-Bazzocchi I, Hudson JB, Towers GH. Antiviral activity of the photoactive plant pigment hypericin. Photochem Photobiol. 1991; 54: 95-98.
14. J. T. Neary, S. R. Whittemore, Y. Bu, H. Mehta, Y.-F. Shi , Biochemical Mechanisms of Action of Hypericum LI 160 In Glial and Neuronal Cells: Inhibition Of Neurotransmitter Uptake and Stimulation of Extracellular Signal Regulated Protein Kinase, Pharmacopsychiatry 2001; 34: 103-107
15. Laakman G, Schule C, Baghai T, Kieser M. St. John’s wort in mild to moderate depression: the relevance of
hyperforin for the clinical efficacy. Pharmacopsychiatry 1998;31:S54-S59.
16. Chatterjee SS, Bhattacharya SK, Wonnemann M, et al. Hyperforin as a possible antidepressant component of Hypericum extracts. Life Sciences 1998;63:499-510.
17. Woelk H, Comparison of St John's wort and imipramine for treating depression randomised controlled trial, BMJ 2000 Sep 2;321(7260):536-9.
18. Schrader E, Equivalence of St John's wort extract (Ze 117) and fluoxetine: a randomized, controlled study in mild-moderate depression, Int Clin Psychopharmacol 2000 Mar;15(2):61-8.
19. Roby CA, Anderson GD, Kantor E & al, St. John's wort effect on CYP3A4 activity. Clin Pharmacol Ther, 2000; 67: 451-57.