Loading...
Larrea mexicana
שם בוטני  :  Larrea mexicana
שם עממי  :  Chapparal
שם עברי  :  צ'פרל
לכל הצמחים מוצרים בשימוש הצמח

צ'פרל הינו שיח מאוצה ירוק עד שלו מיני רבים הגדלים ברחבי אסיה אך עליו של המין הרפואי עליו אנו מפרטים כאן גדלים לאורך רצועת המדבריות הנמצאות בדרום מזרח ארצות הברית. השיח נראה כעץ הנישא לגובה של 3 מטרים , עליו בגוון ירוק כהה וצומחים כעלי בסיס לפרח בכך שיוצאים מספר עלים מאותה נקודת פיצול של הענף. פרחיו צהובים עם 4 עלי כותרת , אבקנים צהובים ו 4-5 עמודי עילי .
הצ'פרל משמש ברפואה המסורתית של ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה וארצות נוספות ביבשת והולך אחורה בזמן אל תרביות עתיקות אלו כ 1000 שנה.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות חזקה, והוא ידוע כאחד הצמחים היעילים ביותר להסגת גידולים ממאירים וכנוגד חמצון וזיהום חזק ביותר.


 

חלקי הצמח בשימוש רפואי

עלים

ספרות מדעית:
Martindale current edition
יעיל בטיפול בסרטן ,הפרעות בעיכול, דלקת פרקים, אלרגיות או התלקחויות מחלות אוטואימונית, מיומות ברחם ועוויתות.

הצמח מותר לשיווק ומכירה בבתי מרקחת מורשים בלבד!

 
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מחטא (חיצוני), ממריץ מרה, סופח, אנטי בקטריאלי , אנט ויראלי , אנטי-סרטני, אנטי-פטרייתי, ממריץ\משפעל חיסון, מנקז לימפתי, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד גידולים ממאירים, נוגד זיהום, נוגד חמצון,
שימושים עיקריים: גידולים ממאירים, מחלות ויראליות (טיפול), קונדילומות (HPV),
שימושים משניים: זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, דלקת הערמונית, אבני מרה, גודש לימפתי, דלקת כיס\דרכי המרה, הליקובקטר פילורי, הרפס, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, חולשה חיסונית, פטרת בעור (חיצוני), פטרת וגינלית, פטרת וגינלית (חיצוני), פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, ציסטות, קונדילומות (חיצוני), קנדידה רב-מערכתית, שפעת והצטננות, שרירנים ברחם (מיומות), סרטן (תמיכה ומניעה ), יבלות (חיצוני ),

זמן קציר : לכל אורך ימות השנה (לרוב אחרי החורף) 
איכות : רעיל, מר, מלוח, קר.
מרידיאנים : ריאות, כבד, קיבה
קטגוריה : מסלק חום ורעילות

פעילות ואינדיקציות:
• מסלק חום ורעילות : אקזמה, פריחות עוריות, מורסות ופרונקלים, גידולים שפירים וממאירים, חום, זיהומים שונים.
• לחות חמה בכבד : בחילות, הקאות, כאב בצד הגוף, טעם מר בפה, עצירות.
• מניע את צ'י הכבד, ומהרמן את המחמם האמצעי :  עצירות, חוסר תיאבון, גודש בכבד.

קונטרה אינדיקציה:
אסור לשימוש במצב של שלשול עקב חולשת צ'י הטחול וקור.


 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
תרכובות פלבונואידיות: isorhamnetin, kaempferol, quercetin
ליגנאנים: Nordihydroguaiaretic acid (NDGA), norisoguaiacin, dihydroguaiaretic acid
נפטאקינונים: larreantin
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים : calamene, eudesmol, limonene, pinene
טריטרפנים:
קרוטנואידים: beta-carotene
שרפים ואולאורזינים: (15%-20%):
חומצות אורגניות: aspartic acid, glutamic acid
חומצות אמינו: arginine, cystine, glycine, phenylalanine, leucine, tryptophan, tyrosine
ויטמינים: ויטמין C.
מינרלים: סידן, מגנזיום, אשלגן, ברזל, זרחן, גופרית

• רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות - ידועים מספר מקרים של אלרגיה מקומית כתוצאה מחשיפה לצמח; תופעות לוואי נוספות כוללות רעילות לכבד, רעילות לכליות, המרצה של גידולים ואנמיה המוליטית אוטו-אימונית;
• רעילות לכבד : נטילת הצמח עלולה לגרום לפגיעה בכבד או לשיבושים בפעילותו. ה-FDA האמריקאי ערך בחינה של 18 מקרים אשר דווחו בין 1992 ל-1994. מתוכם, ב-13 מקרים נתגלו ראיות לרעילות בכבד. בעשרה מקרים המטופלים צרכו תה של הצמח בלבד וביתר המקרים השתמשו בתכשירים שכללו את הצמח לצד צמחים נוספים. התופעות נצפו בטווח של 3 עד 52 שבועות אחרי הנטילה ונפתרו בטווח של שבוע אחד עד 17 שבועות לאחר הפסקת השימוש. בארבעה מקרים נצפתה החמרה של התופעות לכלל שחמת. בשני מקרים נוספים הידרדר המצב לכלל אי ספיקת כבד והמטופלים נזקקו להשתלת כבד. בעקבות הדברים פרסם ה-FDA אזהרה בנוגע לשימוש בצמח. בחינה נוספת של חלק מהמקרים (Watt et al., 1994) העלתה שכבר לפני השימוש בצמח סבלו המטופלים ממחלות כבד או מבעיות תפקודיות בו.
• רעיל לכליות : קיים דיווח בודד על אודות אישה בת 56 אשר צרכה 3-4 כוסות של תה מן הצמח במשך שלושה חודשים. האישה סבלה ממחלת כליות ומגידול ממאיר בכליה. חשוב לציין, כי עוד לפני נטילת הצמח סבלה האישה בעברה ממחלת כליות. מספר מחקרים אשר נערכו בבעלי-חיים (מינונים של 0.5%-1% מן הדיאטה הכוללת למשך שנה ויותר) הראו גם הם תופעות של רעילות לכליות.
• המרצת גידולים : במחקר בלתי מבוקר אשר נערך עם אנשים שסבלו מגידולים ממאירים נצפה מספר גדול של מקרים אשר בהם הייתה המרצה של הגידול. תוצאות דומות נצפו במחקרים אשר נערכו בבעלי-חיים במחקרים ניתנה התרכובת NDGA, מהצמח, במינונים לא ידועים.
• אנמיה המוליטית אוטו-אימונית : נטילה של הצמח עלולה לגרום לתמונה סרולוגית אשר דומה לסינדרומים אוטו-אימוניים. במקרה אחד נצפתה תוצאה חיובית בבדיקת אנטי-גלובולין אשר נגרמה עקב הימצאות של נוגדנים מסוג - IgG1.
• אחת ההשערות בנוגע למנגנון הפעולה של הצמח מייחסת את השפעתו לנוכחותה בצמח של התרכובת NDGA, שהיא בעלת פעילות נוגדת חמצון חזקה. לעתים, בעקבות שינויים מטבוליים ביולוגיים, התרכובת הופכת למחמצנת בעצמה ומייצרת רדיקלים חופשיים; רצוי לשלב את הצמח עם צמחים המגנים על הכבד (דוגמת גדילן מצוי או שכיזנדרה סינית); בעת נטילת הצמח רצוי לצמצם חשיפה לרעלנים או לרדיקלים חופשיים ולהגביר צריכת נוגדי חמצון, ירקות ופירות; יש להפסיק את השימוש בצמח אם מופיעים תסמינים כגון בחילה, חום, תשישות או צהבת; הצמח אסור לשימוש באנשים בעלי מחלות כליה, מחלות כבד או הפרעות תפקודיות בכבד (צהבת, שחמת וכו') או הסטוריה שכזו. מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; תמצית עלי הצמח בריכוז 4:1; 4-10 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש בהריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש בהנקה.
 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 0.5-2 מ"ל TID.
חליטה\כמוסות: 2-1 גרם צמח יבש או טחון TID.
כחלק מפורמולה: 15%-25%.


 

1. לא נמצאו ניסויים קליניים שנערכו עם הצמח. עם זאת, קיימים עשרות מחקרים בבעלי חיים ובתנאי מעבדה לגבי הפעילות של הצמח ושל מרכיבים פעילים ממנו. עיקר הפעילות הרפואית של הצמח מיוחסת למרכיבים מקבוצת הליגננים (Lignans).

2. מחקר ארגנטינאי (2006) מצא כי לתמצית מימית של הצמח ,Larrea divaricata בריכוז של 0.04–0.1 mg/l פעילות כנגד זנים של החיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) העמידים לאנטיביוטיקות clarithromycin ו- metronidazole.1

3. מחקר ארגנטינאי אחר (2006) מצא כי תמצית מתנולית (Methanolic) של עלי המין L. divaricata הציגה פעילות נוגדת-כיב במערכת העיכול של חולדות. כמו כן נצפתה פעילות נוגדת-דלקת בשני מודלים שונים בחולדות. עוד נמצא במחקר כי לתמצית פעילות נוגדת-חמצון והחוקרים משערים כי תכונה זו תורמת לפעילויות נוגדות הכיב והדלקת של הצמח.

4. מחקר ארגנטינאי נוסף (2004) מצא כי תמציות אתנוליות (Ethanolic) של הצמח Larrea divaricata גרמה לבלימת הגדילה של מספר סוגי פטריות ושמרים. המרכיב הפעיל שבודד מהצמח בהקשר זה נמצא כגליקוזיד של פלבנון.

5. מחקר אמריקני (2005) מצא כי ליגננים שבודדו מפרחי הצמח Larrea tridentate הציגו פעילות נוגדת גידול על סוגים שונים של סרטן בבני אדם. המחקר שהתבצע בתנאי מעבדה הראה כי ללגיננים פעילות חזקה כנגד סרטן השד וסרטן מלנומה ופעילות מתונה יותר כנגד סרטן המעי הגס.

6. (NDGA). נציין רק שניים מהמחקרים הקשורים לפעילות האנטי-ויראלית של NDGA: סדרה של מחקרים מסוף שנות ה- 90' הראתה כי ל- NDGA פעילות מעכבת כנגד יכולת השכתוב והשכפול של הווירוס HIV (איידס) בתאים של בני אדם בתנאי מעבדה.5 במחקר נוסף של אותה קבוצת מחקר סינית נמצא כי NDGA מעכב את פעילות היוירוס הרפס סימפלקס -Herpes simplex virus.

7. מחקר אמריקני (2007) מצא כי NDGA מצליח למנוע את ביטוי החלבון E6 בווירוס הפפילומה האנושי (VPH) הגורם להיווצרות סרטן צוואר הרחם. חלבון E6 המיוצר על ידי הווירוס אחראי לשינויים הנגרמים בתא בו מצוי הווירוס ומובילים לפגיעה בחלבון p53 אשר לו תפקיד חשוב בתהליך האפופטוזיס (מוות מבוקר של תאים) במצבים סרטניים. בעקבות פעילות הצמח כנגד ייצור החלבון E6 מתאפשר ייצוב של החלבון p53 ובשל כך מואץ תהליך האפופטוזיס בתאים הסרטניים בצוואר הרחם.

Refrences
1. Phytomedicine. 2006 Nov;13(9-10):724-7.
2. J Ethnopharmacol. 2006 May 24;105(3):415-20.
3. Lett Appl Microbiol. 2004;39(1):7-12.
4. Phytochemistry. 2005 Apr;66(7):811-5.
5. J Med Chem. 1998 Jul 30;41(16):2994-3000.
6. J Med Chem. 1998 Jul 30;41(16):3001-7.
7. Mol Carcinog. 2007 Jul;46(7):564-75.