Loading...
Matricaria recutita
שם בוטני  :  Matricaria recutita
שם עממי  :  German Chamomile
שם עברי  :  בבונג דו גווני | קמומיל
לכל הצמחים מוצרים בשימוש הצמח

הקמומיל (הידוע גם כ"בבונג) הינו שיח נמוך קומה ורחב מימדים השייך למשפחת המורכבים. למרות שהבבונג מגיע רק ל 60 ס"מ הוא יודע להתפשט ולגדול למרבדים רחבים בשטחים גדולים. עליו דקים וירוקים ולרוב מצהיבים מימי הקיץ החמים ופרחיו הם שלוב ססגוני של קבוצת אבקנים עגולה וסימטרית במרכז הפרח וכ 10-12 עלי כותרת לבנים. השימוש הרפואי הוא בפרח השלם.
למרות שישנם כיום יותר מ 15 מינים של קמומיל ישנם רק שני זנים רפואים המשמשים היום את רפואת הצמחים ועולם החליטות הטבעיות. שני המינים דומים באיכויות אך שונים בתכולת השמן האתרי שאותו הם מכילים, ולמעשה ההבדל העקרי בניהם הוא אזור הגאוגרפי בו הם : רומאי וגרמני .
הקחוון (ק. רומאי) והבבונג (ק. גרמני). לאורך ההיסטוריה שימשו שני המינים, ממשפחת המורכבים, לאותן מטרות רפואיות - ואולם הקמומיל הגרמני הוא המין הנפוץ והנחקר יותר .                
מקור השם קמומיל בשפה היוונית CHAMOS = קרוב לאדמה; MELOS = תפוחים, והוא מרמז על שתיים מתכונותיו העיקריות של הצמח: הוא אינו מיתמר לגובה רב ובתקופת הפריחה מפיץ ריח נעים של תפוחים.
שימושים היסטוריים בבונג : עוד במאה ה 17 המליץ חוקר הצמחים ניקולאס קולפפר על הקמומיל לטיפול בכאבי בטן, גזים, בעיות עיכול שונות, בחילות נסיעה, תסמונת המעי הרגיז ועוד. בין הסיבות לשימוש הנרחב בצמח, ניתן למנות את טעמו הטוב, ריחו הנעים, תפוצתו הרחבה וקלות השימוש בו. חלק מהחומרים החשובים שבצמח מסיסים במים ולכן גם חליטה פשוטה יכולה לשמש כתרופה.
ידוע על שימוש בקמומיל כבר בימי הפרעונים ואולם העדויות הראשונות הן משנת 90 לפנה"ס. לאורך ההיסטוריה השתמשו מרבית המרפאים הדגולים בצמח. ג'רארד (Gerard, אנגליה, סוף המאה ה-16) המליץ על שימוש בקמומיל כמשתן, לבעיות גזים ולהמסת אבני כליה, ועל שתיית יין עם חליטת קמומיל נגד "קור בקיבה" ודימום כבד במחזור החודשי.
ברפואת הצמחים המודרנית משתמשים בצמח בעיקר כמרגיע עדין, כתומך בבעיות עיכול שונות (גזים, קשיי עיכול, שלשולים, בחילות) וכטיפול משלים לריפוי כיבים עיכוליים ודלקות מעי. הוא נחשב לצמח עדין המתאים גם לטיפול בילדים ולשימוש ארוך טווח.
 

חלקי הצמח בשימוש רפואי

פרחים

זמן הקציר : שיא האביב 
איכות : מתוק, מריר, ארומתי, קריר.
מרידיאנים : קיבה, מעי דק, טחול וכבד.
קטגוריה : מווסתי QI

פעילות ואינדיקציות:
• מווסת את צ'י המרכז ומהרמן את המחמם האמצעי : הפרעות עיכול, גזים, כאב בטן, יציאות לא סדירות, כיבים פפטיים עקב מתח נפשי, חוסר תיאבון, נפיחות, בחילות, זיהומים אקוטיים של המעיים, שלשול.
• משחרר מתיחות מהכבד ומקל על הטחול : מסייע במצבי סטגנציה של הכבד אשר פולש ומחליש את הטחול עם סימנים של כאב בצדי הגוף, מצב רוח ירוד, עצירות, צרבת.
• מווסת את צי' המחמם האמצעי ומקל על כאב : מתח נפשי, רגישות יתר, חוסר מנוחה, כאב ראש, ורטיגו, טיניטוס, מגרנה, רעד, טיקים, התכווצויות ופרכוסים בתינוקות.
• מווסת את מרידיאן ה BAO LUO ומקל על הרחם : כאבי מחזור, תסמונת קדם וסתית.
• מייזע ומסלק רוח חום : בעיקר כחלק מפורמולה המטפלת ברוח בחיצון - חום גבוה, חוסר שקט, כאבים.
• מסלק לחות חמה מהמחמם העליון : כאב בסינוסים, כאב אוזניים, גודש בדרכי הנשימה העליונות.
• מקל על לחות חמה ותפרחות עוריות : פריחות, גרד, אקזמה, כוויות, פצעים.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
תרכובות פלבונואידיות: apigenin, luteolin, patuletin,quercetin
קומרינים: umbelliferon, herniarin
תרכובות איזופרנואידיות:
ססקוויטרפנים: bisabolol, chamazulene, farnesene ונוספים
תרכובות פוליסכרידיות: xyloglucurans
מינרלים: סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן, נתרן
חומרים נוספים : הצמח מכיל שמן נדיף (עד 2%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות

הצמח שייך למשפחת המורכבים. יש לנקוט זהירות בטיפול באנשים בעלי רגישות ידועה; לא ידוע על תופעות לוואי או על התוויות נגד.
הריון: הצמח מתאים לשימוש בהריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בהנקה.
 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 5-2 מ"ל TID.
חליטה: 8-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.


 

1. לשמן הנדיף יש פעילות אנטי דלקתית בשימוש חיצוני ופנימי. בעבר ייחסו את עיקר ההשפעה האנטי דלקתית של הצמח לפעילות ה-CAMAZULENE, הנמצא בשמן הנדיף. אולם מחקרים חדשים מראים כי לפעילות ה- BISABOLOL וה- APIGENIN (חומר מסיס מים) חשיבות מרובה אף יותר. למעשה הוכח, כי APIGENIN הוא בעל הפעילות האנטי דלקתית החזקה ביותר.

2. מחקר נוסף, שבחן פעילות נוגדת עווית, מצא השפעה מהותית לחומרים ALPHA-BISABOLOL (-) ו- BISABOLOL OXIDES A,B. השמן הנדיף היה בעל ההשפעה הנמוכה ביותר, ואילו APIGENIN היה בעל ההשפעה החזקה ביותר. ניתן לומר כי כמו במקרים רבים נוספים, הפעילות המשולבת של כלל מרכיבי הצמח גדולה יותר מפעילות כל מרכיב בפני עצמו.

3. במחקר שנערך על 79 ילדים שסבלו משלשולים אקוטיים, נמצא כי תמצית (extract) של הצמח, יחד עם פקטין תפוחים, הקלה על התסמינים, האריכה את משך הזמן בין השלשולים והראתה שיפור מתמיד.

4. חליטת קמומיל הראתה פעילות נוגדת חמצון משמעותית בניסוי ברקמה החיה.

5. מיצוי של קמומיל הגביר היווצרות של תאי T בבדיקות דם של אנשים בעלי חולשה חיסונית.


Refrences
1. Foster, S. Chamomile, Botanical Series, No. 307. American Botanical Council, Austin, Texas, 1991.
2. Savage, F. G. The Flora and Folk Lore of Shakespeare, Stratford-on-Avon, Shakespeare Press, 1923.
3. Culpeper, N, Culpeper’s complete herbal. England 1600’s
4. Weiss RF, Herbal Medicine, Beaconsfield Arcanum, Bucks, England, 1988
5. Mann, C. and E.J. Staba. 1986. The Chemistry, Pharmacology, and Commercial Formulations of Chamomile. In L. E. Craker and J. E. Simon, eds. Herbs, Spices, and Medicinal Plants: Recent Advances in Botany, Horticulture, and Pharmacology. Vol. 1. Phoenix, AZ: Oryx Press.
6. Della Loggia R. 24th International Symposium on Essential Oils, Berlin, 1993.
7. Ammon HPT, Sabieraj J, Kaul R. Dtsch Apoth Ztg 1996.
8. Della Loggia R, Carle R, Sosa S. et al. Planta Med 1990.
9. Della Loggia R. Dtsch Apoth Ztg 1985.
10. Achterath-Tuckermann U, Kunde R, Flaaskamp E. et al. Planta Med 1980.
11. Holmes Peter , The Energetics of Western Herbs, Snow Lotus Press, 1997.
12. Simon Mills, Kerry Bone, Principles and Practice of Phytotherapy, 2000.
13. Von Beetz D, Cramer H, Melhorn HC. Derm Mschr 1971.
14. Subiza J, Subiza JL, Hinojosa M, et al, Anaphylactic reaction after the ingestion of chamomile tea: a study of cross-reactivity with other composite pollens 1989.
15. Szelenyi I, Isaac O, Theimer K, Pharmacological experiments with compounds of chamomile. III. Experimental studies of the ulceroprotective effect of chamomile, Planta Med, 1979.
16. Weiss RF, Herbal Medicine, Beaconsfield Arcanum, Bucks, England 1988.
17. De La Motte S, Bose-O`Reilly S, Heinisch M. et al. Arzneim-Forsch 1997.
18. Birt DF, Mitchell D, Gold B, et al, 1997. 'Inhibition of ultraviolet light induced skin carcinogenesis in SKH-1 mice by apigenin, a plant flavonoid.' Anticancer Res. 17(1A): 85-91.
19. Lepley DM, Li B, Birt DF, et al, 1996. 'The chemopreventive flavonoid apigenin induces G2/M arrest in keratinocytes.' Carcinogenesis. 17(11): 2367-75.
20. Lepley DM, Pelling JC, 1997. 'Induction of p21/WAF1 and G1 cell-cycle arrest by the chemopreventive agent apigenin.' Mol-Carcinog. 19(2): 74-82.
21. Wei H, Tye L, Bresnick, E, et al, 1990. 'Inhibitory effect of apigenin, a plant flavonoid, on epidermal orthinine decarboxylase and skin tumour production in mice.' Cancer Res. 50(3): 499-502.
Panes J, Gerritsen ME, Anderson DC, et al, 1996. 'Apigenin inhibits tumor necrosis factor-induced intercellular adhesion molecule-1 upregulation in vivo .22 Microcirculation. 3(3): 279-86.
Sato F, Matsukawa Y, Matsumoto K, et al, 1994. 'Apigenin induces morphological differentiation and G2-M arrest in rat neuronal cells.' Biochem-BiophysRes-Commun. 204(2): 578-84.
23. Campos AM, Lissi EA, 1995, 'Evaluation of the antioxidant capacity of herbal teas by a procedure based on the bleaching of ABTS radical cations', Bol Soc Chil Quim, 40(4): 375-81.
24. Kliachko LL, Ankhimova ES, Svitina NN, et al, 1994, 'The effect of medicinal herbs on lymphocyte rosette-forming function', Vestn-Otorinolaringol, Mar-Apr(2): 31-3.


 

מוצרים בשימוש הצמח

DIGESTEA

DIGESTEA

DIGESTEA

₪49.00