Loading...
Ruta graveolens
שם בוטני  :  Ruta graveolens
שם עממי  :  Rue
שם עברי  :  פיגם | רוטה
לכל הצמחים מוצרים בשימוש הצמח

הרוטה הינו שיח פרחוני השייך למשפחות הרוטיים . צמח פרחוני זה מגיע עד 2 מטרים בשיאו. עליו קטנים וחלקים בצורתם ותחושתם וצומחים בחלקו התחתון של הצמח. פרחיו עם מרכז ירוק, 4\5 עלי כותרת צהובים ו 4\5 עמודי עילי צהובים המתבלטים לצד עלי הכותרת ומסודרים באופן סימטרי במרווח שבין עלי הכותרת.  צמח מר ומיוחד זה הינו בעל סגולות רפואיות רבות והוא לוקח חלק תרבותי ורפואי במסורת רבת השנים של רחבי צפון אפריקה (אתיופיה, מצרים, לוב ומרוקו). ברפואה המסורתית שימש הצמח לחיזוק העיניים והראיה ולבעיות שונות הקשורות במערכת העצבים דוגמת כאבי ראש ואפילפסיה.
כיום הצמח משמש ברפואת הצמחים המודרנית כצמח מניע השובר תקיעיות של דם הקשורות בעיקר למחזור החודשי של האישה או תקיעויות וטרומבוסים של דם בנימי הרגליים. השמן המופק מעלי הצמח משמש כטיפות אוזניים ולמריחה על טחורים ודליות, וכן לכאבי שרירים ומפרקים.
ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, המשמש בעיקר לטיפול בבעיות כלי דם.
 

חלקי הצמח בשימוש רפואי

עלווה

זמן הקציר : באביב 
איכות : חריף, מריר, מעט חמים.
מרידיאנים : ריאות, מעטפת הלב, קיבה
קטגוריה : מניעי צ'י

פעילות ואינדיקציות:
• מווסת ופותח את זרימת הצ'י במחמים העליון והאמצעי : בחילות והקאות, הפרעות עיכול, כאבי בטן עוויתיים, קוצר נשימה
• מחמם את הרחם ופותח סטגנציה של צ'י ודם ברחם : רחם קרה, ווסת מאחר, כאבי מחזור, אל וסת.
•  אי תנועה של צ'י המשולבת עם רוח פנימית : רעידות, התכווצויות, פרכוסים, אפילפסיה.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
טאנינים:
קומרינים: bergapten, psoralen, xanthotoxin, isoimperatorin, scopoletin, umbelliferone, herniarin, gravelliferon, rutacultin, xanthyletine
תרכובות פלבונואידיות: hyperin ,rutin (2-5%), quercetin
ליגנאנים: savinin, helioxanthine
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים : linalool, camphene, eucalyptol (1,8-cineole), alpha-pinene, limonene, p-cymene
אלקלואידים: fagarine (1.4%), skimmianine, arborinine, graveoline
חומרים מרירים :
שרפים ואולאורזינים:
חומרים נוספים : הקטון 2-undecanone. הכוהלים nonanol, 2-heptanol. הצמח מכיל שמן נדיף (0.1-0.5%) הכולל 2-undecanone כמרכיב עיקרי ומגוון תרכובות פיטוכימיות

עקב תכולה של פוראנוקומרינים הצמח עשוי להגביר רגישות לקרינה על סגולית (UV). קיימים דיווחים בודדים על התפתחות דלקות בעור כתוצאה מנטילת הצמח. יש לנקוט משנה זהירות עם אנשים בהירים או רגישים בעת חשיפה לשמש או קרינת UV; הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מאי ספיקה של הכליות; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עזים: 5 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: אין מספיק מידע בנושא אך מוטב שלא להשתמש בצמח במהלך תקופה זו.
 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 3-1 מ"ל TID.
שמן מושרה: 1:3 לשימוש חיצוני.
חליטה: 1-0.5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-20%.
 

1. מחקר הודי (2006) מצא כי לתמצית הצמח פעילות ציטוטוקסית (Cytotoxic) כנגד תאים סרטניים מסוגים אחדים בתנאי מעבדה. במחקר זה נצפתה גם הארכת משך החיים של בעלי חיים הנושאים גידולים סרטניים. עם זאת, התמצית לא הייתה יעילה בהפחתת גידולים מפותחים. במחקר נמצא שבעוד שבמינון נמוך פועלת התמצית כנוגדת חימצון, במינון גבוה היא פועלת דווקא כמחמצנת וייתכן כי זו הסיבה לכך שהיא פוגעת בתאים ובגידולים סרטניים.

2. מחקר מקסיקני (2006) בדק את ההשפעה של תמצית אתנולית של חלקי הצמח העיליים על מערכת העצבים המרכזית של עכברים. נמצא כי התמצית הציגה פעילות מרגיעה ומשרת שינה (Sedative-hypnotic), נוגדת-חרדה (Anxyolytic), נוגדת-פרכוסים (Anticonvulsant) ונוגדת-כאב (Antinociceptive). השפעות אלה יוחסו לדיכוי פעילות מערכת העצבים המרכזית.

3. במחקר הודי (2006) נצפתה פעילות נוגדת-דלקת של תמצית הצמח בתנאי מעבדה. התמצית בלמה את ייצור ה- NO בעקבות חשיפת תאים מאקרופאגים של עכברים לליפופוליסכרידים, הגורמים לתגובה דלקתית על ידי המרצת הייצור של NO. נמצא כי התמצית גרמה לעיכוב בביטוי הגן inos בתאים המאקרופאגים ולירידה בביטוי הגן COX-2. בתהליך התגובה הדלקתית מובילות רמות ביטוי גבוהות של inos ו- COX-2 לייצור מתווכים פרו-דלקתיים, בעיקר NO ופרוסטגלנדינים בהתאמה. עיכוב שני מתווכי דלקת אלו על ידי התמצית מסביר את המנגנון בו היא פועלת כנוגדת-דלקת.

4. ממחקר בולגרי (2005) עולה כי תמציות שונות מהצמח: מתנולית (Methanol), אתרית (Petroleum ether), אתיל-אצטטית (Ethyl acetate) ומימית-מתנולית (Water-methanol) הציגו פעילות אנטי-מיקרוביאלית וציטו-טוקסית.

 

Refrences
1. Asian Pac J Cancer Prev. 2006 Jul-Sep;7(3):439-43.
2. J Ethnopharmacol. 2006 Jun 15;106(1):129-35.
3. J Ethnopharmacol. 2006 Mar 8;104(1-2):234-9.
4. Fitoterapia. 2005 Jun;76(3-4):344-7.

B.H.P (1983) p. 183-184
Martindale 27th Edn, p. 1026
B.P.C (1934) p. 912