אינדקס צמחים

פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מייזע, מחזק, מחזק לב, מחזק\מזין מערכת העצבים, ממריץ קיבה, ממריץ\מחמם, מעורר, מעלה לחץ דם, משפר זרימת דם היקפית,
שימושים עיקריים: חולשת מערכת העצבים, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, תשישות וחולשה,
שימושים משניים: אלצהיימר, חולשת מערכת העיכול, כאבי מפרקים\שרירים, כאבי עצבים, כושר ריכוז לקוי, לחץ דם נמוך, מגרנה, נוקשות מערכת השלד, נשירת שיער, שיגרון (ראומטיזם), שיטיון (דמנסיה),

זמן הקציר : באביב או בסתיו 
איכות : חריף, מריר, מעט מתוק, חמים.
מרידיאנים : לב, ריאות וטחול 
קטגוריה : מחזקי YANG

פעילות ואינדיקציות:
מחמם את הטחול ומסלק לחות קרה : הפרעות עיכול, יציאות רכות, שלשולים כרוניים, חולשת טחול ולבלב, חוסר תיאבון, עייפות.
קור וחולשה במחמם העליון :  גפיים קרות, דיכאון, ביישנות, כהות חושים, תת חום, תת לחץ דם, פלפיטציות, קוצר נשימה, לחץ בחזה, עייפות, צפצופי נשימה.
מחמם את הכליות : דיכאון, בלבול, ירידה בזיכרון, בעיות דיבור וראייה.
מסלק רוח קור ופותח את פתחי הפנים : רתיעה מקור, צמרמורות, כאבים בגוף, שיעול,  גודש בסינוסים , כאבי ראש פרונטליים, שיעול פרודוקטיבי עם כיח לבן, ברונכיטיס.
מחמם את המרידיאנים : כאבי מפרקים, כאבי עצבים.
מחמם את ה MING MEN ומשיב אש למקורותיה : ברכיים חלשות, כאבי גב תחתון, חוסר חשק מיני, חוסר פוריות, אין אונות, הפרשות וגינאליות לבנות.
מחמם את הרחם : וסת מאחרת, כאבי מחזור, אל וסת, תסמונת קדם וסתית.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: rosmarinic acid, chlorogenic acid, caffeic acid
טאנינים:
תרכובות פלבונואידיות: apigenin, diosmetin, diosmin, luteolin, cirsimarin, homoplantiginin, phegopolin, genkwanin, 6-methoxygenkwanin, hispidulin, hesperidin, sinensetin
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים : cineole, linalool, limonene, camphor, camphene, borneol
ססקוויטרפנים: caryophyllene
דיטרפנים: rosmaricine (= carnosic acid), picrosalvin (= carnosol), carnosilic acid, rosmariquinone
טריטרפנים: ursolic acid, oleanolic acid
סטרולים:
חומצות אורגניות:
ויטמינים: B1, B3, C
מינרלים: סידן, אשלגן, מגנזיום, זרחן, אבץ ומינרלי קורט הצמח מכיל שמן נדיף (1%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

תגובה אלרגית מקומית (בשכיחות נמוכה ביותר) יכולה להתרחש כתוצאה ממגע עם תמצית או שמן נדיף של הצמח; אין ליטול את הצמח במשולב עם תוספי ברזל או בזמן הארוחה; במחקר קליני נמצא כי נטילה משותפת של רוזמרין וברזל צמצמה משמעותית את ספיגת הברזל; יש לנקוט זהירות בשילוב עם תרופות כימותרפיות; מינון יתר עלול לגרום להרעלה. אין מידע על המינון המדויק הגורם להרעלה. מדד רעילות LD 50: בניסוי עם חולדות; שמן נדיף של הצמח; 5 מ"ל לכל קילו משקל.
הריון: קיימים חילוקי דעות בנושא. באופן מסורתי שימש הצמח לגרימת הפלה (יחד עם צמחים נוספים) ובספרות הקלאסית הוא נאסר לשימוש במהלך תקופה זו. למרות זאת, מחקרים אשר נערכו בבעלי חיים לא הצביעו על נזק או על השפעות רעליות לעוברים. לדעת הכותבים, הצמח אינו מומלץ לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו.
 

טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1 – 1-3 גרם TID.
חליטה: 2-4 גרם TID.
שמן נדיף : 1-3 טיפות TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.
 

מרבית המחקרים נערכו בשמן האתרי המופק מהצמח.
1. ניסוי קליני אמריקאי (1998) בדק השפעה של שני שמנים אתריים (לבנדר ורוזמרין) על מצב העירנות ומצב הרוח של 40 מבוגרים. המשתתפים התבקשו לעבור מבחן מתמטי פשוט לפני ואחרי החשיפה לשמנים, שנמשכה 3 דקות. הקבוצה שנחשפה לשמן האתרי של רוזמרין הציגה ערנות מוגברת בבדיקת EEG, הבודקת תדרים של גלים במוח ומעידה על מצבי ערנות ושינה. במבחן שבדק את רמת העצבנות הציגו המטופלים בקבוצת המחקר תוצאות נמוכות יותר, מה שמעיד על רמת עצבנות נמוכה יותר. המטופלים גם דיווחו על תחושות רוגע וערנות והיו מהירים יותר בהשלמת המבחן המתמטי לאחר החשיפה לשמן האתרי. עם זאת, לא נצפה הבדל ביכולת הדיוק שלהם במבחן.
שאיפה של השמן האתרי גרמה לעלייה בשיעור פי ארבע בפעילות הלוקו-מוטורית (כושר התנועה) בעכברים.
השמן האתרי של הצמח נמצא כבעל פעילות אנטי-בקטריאלית ואנטי-פטרייתית כנגד מגוון רחב של אורגניזמים במבחנים שונים.

2. מחקר ברזילאי (2000) הצביע על פעילות נוגדת-דלקת של תמצית מימית-אלכוהולית (70% אלכוהול) מהצמח. התמצית הפחיתה את הנגע הכיבי שנגרם במערכת העיכול של חולדות אשר נגרם כתוצאה מחשיפה למספר חומרים. עוד נמצא כי מנגנון הפעולה של התמצית אינו קשור להשפעה על NO ו/או על פרוסטגלנדינים.
השמן האתרי של הצמח הציג פעילות נוגדת-עווית על שרירים חלקים בחולדות, ארנבים ושרקנים.
מחקר צרפתי (0991) הראה כי תמצית הצמח גרמה להפחתה משמעותית בממדי הנזק שנגרם לתאי כבד של חולדות בעקבות חשיפה לחומר רעיל בשם Tert-butyl 1-hydroperoxide.9