Loading...
Tribulus terrestris
שם בוטני  :  Tribulus terrestris
שם סיני  :  Bai Ji Li
שם עממי  :  Small Caltrops
שם עברי  :  קטב מצוי
לכל הצמחים מוצרים בשימוש הצמח

קטב מצוי הינו עשב קוצני משתרע השייך למשפחת הזוגניים שמוצאו באסיה ובאירופה. הוא משמש נאמנה במסורות ריפוי שונות לאורך מאות שנים.
ברפואה המסורתית של התורכים שימש הצמח לטיפול ביתר לחץ דם וברמות גבוהות של שומנים בדם. באירופה שימש לטיפול בהפרעות עצביות, בכאבי ראש, בעצירות וכן בהפרעות בתפקוד המיני. בהודו משמש הצמח לטיפול בהפרעות של הכליות, הכבד והמערכת הקרדיו-וסקולרית, בעוד שברפואה הסינית המסורתית מודגשת בעיקר השפעת הצמח על הכבד, והוא משמש לטיפול במגוון של מצבים הנובעים מליקויים בתפקודו של איבר זה. בנוסף, הוא משמש ברפואה זו להזנת תמצית החיים (הג'ינג) ולתמיכה ביאנג הכליה ("היצר והתפקוד המיני").
ברפואת הצמחים המודרנית הוא משמש בעיקר לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני ובליבידו בקרב גברים. עוצמת פעילותו בינונית.
 

חלקי הצמח בשימוש רפואי

פרי.

ספרות מדעית:
Martindale current edition
הפרי,הפרחים והשורש משמשים ברפואת הצמחים למטרות רבות ביניהן בעיות מין גבריות, כמשתן ומגביר חשק מיני.

 
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, ממריץ\מחמם, מעורר יצר מיני, מעלה ספירת זרע, משפר תפקוד מיני,
שימושים עיקריים: אין אונות (אימפוטנציה), יצר מיני ירוד, תפקוד מיני לקוי, ספירת זרע נמוכה ,
שימושים משניים: יתר כולסטרול, גלי חום של גיל המעבר, ויטליגו, יתר שומנים בדם, ליקויי פוריות (נשים), רגישות וכאב בגב התחתון, שפיכה מוקדמת, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה),

איכויות:
צורב, מריר, חם.

השפעה רפואית:
·מעצים את יאנג הכליה ומזין את התמצית:
-לחולשת יאנג הכליה המתבטאת באימפוטנציה, שכחנות, קור וכאב בגב התחתון ובברכיים וכן יצר מיני מועט והפרעות פוריות.
·מרגיע את הכבד ומעגן את היאנג:
- לכאבי ראש, סחרחורות וטשטוש עקב עליית יאנג הכבד.
·מגרש רוח חום ומחדד את הראייה:
- לעיניים אדומות, נפוחות וכואבות.
·מקל על זרימת צ'י הכבד:
- לכאבים ומתח בחזה ובצדי הגוף עקב תקיעות צ'י הכבד.
·מגרש רוח ונוגד גירודים:
- למצבים עוריים המאופיינים בגרד.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
תרכובות פלבונואידיות: kaempferol, kaempferol glycosides, quercetin, rutin, astragalin
תרכובות איזופרנואידיות:
ספונינים טריטרפנואידיים: dioscin, protodioscin, diosgenin, ruscogenin, hecogenin, gitogenin, neogitogenin, chlorogenin
סטרולים: beta-sitosterol, campesterol, stigmasterol, daucosterol
אלקלואידים: harmine
שרפים ואולאורזינים:
תרכובות פוליסכרידיות:
חומצות אורגניות: linoleic acid, oleic acid, stearic acid, palmitic acid, aspartic acid, glutamic acid הצמח מכיל עקבות שמן נדיף.
חומרים נוספים : הצמח מכיל עקבות שמן נדיף

לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד כתוצאה משימוש במינונים רפואיים של הצמח; יש לנקוט זהירות בשימוש בסובלים מבעיות בזרימת המרה. הצמח אינו מומלץ לשימוש באנשים הסובלים מבעיות של ספיגת שומנים ו/או בחוסר של ויטמיניA, D, E, K ; מדד רעילות LD 50: בניסוי שנערך בעכברים ובחולדות, מעל 10 גרם לכל קילו משקל.
הריון: שימוש מוגבל בנשים במהלך תקופה זו לא הצביע על רעילות לעוברים. מחקרים שנערכו בבעלי חיים במינונים גבוהים מאוד הצביעו על נזק לעוברים, אולם לא ברורה הרלוונטיות של מחקרים אלו לשימוש בבני אדם. על פי הרפואה המסורתית יש לנקוט זהירות בשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בתקופה זו, אך יש לנקוט בזהירות. רצוי שהשימוש בצמח בתקופה זו יערך תחת פיקוח מקצועי.


 

טינקטורה: 1:3, 25% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 100-300 מ"ג, TID.
חליטה: 2-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.
 

אין מחקרים קליניים עדכניים על אודות הצמח.
1. במחקר מעבדתי נמצא כי פוליסכרידים שבודדו מהצמח נצמדו לתאי אפיתל וגרמו לריכוך\לחלוח שלהם, מה שמתקשר לשימוש חשוב של הצמח בטיפול במחלות דרכי הנשימה, כמו: שפעת, התקררות ושיעול.

2. השימוש בצמח כמרגיע נתמך על ידי ניסויים שנערכו בחולדות, בהם הודגם כי רכיבים של המיצוי המימי של פרחי הצמח נקשרים לקולטני GABA במוח החולדות.

3. משערים כי המיצוי פועל כאגוניסט של קולטני בנזודיאזיפן היקפיים.

Refrences
1. Schmidgall J et al (2000) Planta Med. 66(1):48.
2. Cavadas C et al (1997) Phytother. Res. 11(1):17.
3. Anesini C et al (1999) Fitoterapia 70(4):361.

- B.H.P (1983) p. 213-214
- Martindale 25th Edn, p. 14