אינדקס צמחים

ספרות מדעית:
Martindale current edition
הצמח הנ"ל משמש כמעורר תאבון וכמרכיב בפורמולות לבעיות במערכת הנשימה.
 
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מוריד רמות שומנים\כולסטרול בדם, מגביר תיאבון, מוריד רמות סוכר בדם, מזין, מחזק, מקל על גרד וגירוי של העור (חיצוני), מרכך\מלחלח, משלשל עדין, משפר תנובת חלב אם,
שימושים עיקריים: הנקה (תמיכה), חוסר חלב אם, יתר סוכר בדם, יתר שומנים בדם, סכרת,
שימושים משניים: גרד וגירויים בעור (חיצוני), דלקת הקיבה (גסטריטיס), החלמה (תמיכה), חוסר תיאבון (אנורקסיה), עצירות, קשיי עיכול (דיספפסיה),

איכויות:
מריר, לח, חמים עם פוטנציאל מקרר.

השפעה רפואית:
מחמם את הכליות ומפזר קור ולחות:
- חוסר יאנג הכליות עם תסמינים דוגמת: כאב בטן, כאבי רגליים, כאבי גב תחתון, ליקויים בתפקוד המיני.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
קומרינים: trigicoumarin, methyl and thrimethyl-coumarin
תרכובות פלבונואידיות: apigenin, luteolin, orientin,vicenins I&II, vitexin, isovitexin, quercetin, kaempferol
תרכובות איזופרנואידיות:
ספונינים טריטרפנואידיים: yamogenin, diosgenin, smilagenin, sarsasapogenin, tigogenin, neotigogenin, dioscin, gitogenin, neogitogenin, yuccagenin, graecunins, fenugrin B, fenugreekine, trigofoenosides A-G
אלקלואידים: trigonelline, gentianine, carpaine, choline
גומי:
חומרים מוצילגניים (רירה): (עד 28%): גליקופרוטאינים רירניים של mucin
תרכובות פוליסכרידיות: סיבים, טריסכרידים של סטכיוז, רפינוז
חומצות אורגניות: stearic acid, glutamic acid, aspartic acid, arachidic acid
חומצות אמינו: hydroxyisoleucine, histidine, lysine, arginine, alanine, phenylalanine, glycine, methionine, praline, serine, threonine, tyrosine, tryptophan, valine
חומרים נוספים : הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות
ויטמינים: פרו-ויטמין A, ויטמין B1, B2, B3, B5, C
מינרלים: סידן, אשלגן, מגנזיום, זרחן, גופרית, סלניום, אבץ ומינרלי קורט נוספים הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות

בשל השפעתו המפחיתה רמות סוכר, שומנים וכולסטרול, עשוי הצמח להעצים את ההשפעה של תרופות היפוגליקמיות, אינסולין ותרופות להפחתת כולסטרול. ניסוי קליני שנערך במטרה לבחון השערות לגבי השפעה נוגדת קרישה של הצמח ותגובת ביניים אפשרית עם תרופות נוגדות קרישה, לא תיעד השפעה על פיברינוגן או על צימות טסיות בעקבות מתן 5 גרם זרעי חילבה ביום במשך 3 חודשים; LD50 של תמצית אתנולית(50%) של זרעי חילבה, בהזרקה אינטר-פריטוניאלית לחולדות: כ-Kg\2 גרם.
הריון: בשל תכונותיו מקדמות המחזור והשפעתו הממריצה על הרחם יש להימנע משימוש במינונים גבוהים במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.
 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 5-2 מ"ל TID
תמצית יבשה: 5:1, 100-300 מ"ג TID.
מרתח: 3-1 גרם TID
כחלק מפורמולה: 25%-30%


 

1. הספרות המקצועית עשירה במידע הדן בהשפעותיו ההיפוליפידמיות וההיפוגליקמיות של הצמח על בני אדם ובעלי חיים. סקירה ספרותית של 25 מחקרים קליניים אקראיים בהם היו מעורבים 11 צמחי מרפא נפוצים בשימוש (ביניהם: ארטישוק, קומיפורה גוגול וכן חילבה) הדגימה הפחתה ברמות הכולסטרול הכללי בדם שנעה בין 10% ל-33%.

2. מינון יומי של 5 גרם אבקת חילבה שנצרכה במשך 3 חודשים על ידי חולי לב גרמה להורדת הכולסטרול בדמם. בקבוצת הביקורת שחבריה לא סבלו ממחלות לב לא ניכרה כל השפעה של הצמח בהקשר זה. משטר טיפולי זהה בקבוצת חולי סוכרת גרם להורדת רמות הסוכר בדמם, בעוד שעל הבריאים לא הייתה לאבקת הצמח כל השפעה.

3. טיפול באבקה שמקורה במיצוי מימי של עלי חילבה במינון של 40 מ"ג\ק"ג ב-20 מתנדבים בריאים בגילים 20-30, גרמה להורדה משמעותית של רמות הסוכר בדם בשיעור 13.4%. הבדיקה נערכה בתום 4 שעות ממתן האבקה. כמו כן ניכר אפקט היפוקלמי משמעותי, בשיעור 14.1% ברמות האשלגן.

4. ההשפעה ההיפוגליקמית של הצמח נבחנה גם בבעלי חיים ונמצאה משמעותית גם בתום 24 שעות ממתן התכשיר.

5. במחקר מבוקר בו השתתפו 25 חולי סוכרת חדשים מסוג 2, בעלי רמות סוכר בצום הנמוכות מ- 200 מ"ג\ד"ל, נמצא כי מתן אבקת זרעי חילבה משך חודשיים גרם לשיפור במדדי שליטה גליקמית, להפחתה בתנגודת לאינסולין (p < 0.05), להשפעה חיובית משמעותית על רמות ה-HDL ולהפחתה משמעותית (p < 0.05) ברמות הטריגליצרידים.

6. גרם אבקת זרעי חילבה שניתנה פעמיים ביום בניסוי קליני שנמשך 10 ימים בהשתתפות חולי סוכרת מסוג 1, גרמה להורדה משמעותית של רמות הסוכר בצום, רמות הכולסטרול כללי, LDL,VLDL, וכן שיפרה מדדי מבחן סבילות סוכר. בנוסף נרשמה ירידה בשיעור 54% במידת הפרשת הסוכר בבדיקת איסוף שתן משך 24 שעות.

7. מחקר קליני פרוספקטיבי נערך בהשתתפות 60 חולי סוכרת מסוג 2 שלקו במחלה במידות חומרה שונות. 40 מבין החולים קיבלו תרופות היפוגליקמיות. כל החולים עברו דיאטת ניקוי מבוקרת במשך שבוע, ולאחריה צרכו במשך 24 שבועות כמות יומית של 25 גרם אבקת זרעי חילבה במרק. בתום תקופת הניסוי ירדו רמות הכולסטרול בממוצע מ-241 מ"ג\ד"ל ל-199 מ"ג\ד"ל. רמות ה-LDL ירדו בממוצע מ-143 מ"ג\ד"ל ל-114 מ"ג\ד"ל, רמות ה-LDL+VLDL ירדו בממוצע מ-179 ל-148 מ"ג\ד"ל, ואילו רמות הטריגליצרדים ירדו מ-187 ל-159 מ"ג\ד"ל.

8. המנגנון שבו הצמח גורם להשפעה היפוליפידמית והיפוגליקמית קשור כפי הנראה לסיבי גלקטומנן ולספונינים, שתכולתם גבוהה בזרעי חילבה שעברו מיצוי המסיר את הפרקציה השומנית שלהם. הסברה היא שרכיבים אלו מפחיתים את ספיגת הגלוקוז והכולסטרול שבמעי, ובמקביל ממריצים את הפרשת מיצי המרה.

9. פעילות היפוגליקמית מיוחסת גם לטריגונלין, לחומצה ניקוטינית ולקומרינים. כמו כן נמצא שהחומצה האמינית איזולאוצין שבחילבה (במתן תוך-פריטונאלי) מגבירה את הפרשת האינסולין בחולדות סוכרתיות.

10. בבני אדם נמצאה זיקה בין צריכת חילבה לבין הגדלה במספר אתרי קשירת אינסולין בכדוריות האדומות, דבר הגורם להגברת השימוש בגלוקוז, ולכן להפחתה ברמת הסוכר בדם.

  
refrences
PH.EUR
1. Thompson Coon JS, Ernst E. J Fam Pract. 2003 Jun;52(6):468-78.
2. Bordia A, Verma SK, Srivastava KC. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids. 1997 May;56(5):379-84.
3. Abdel-Barry JA et al.East Mediterr Health J. 2000 Jan;6(1):83-8.
4. Newall C, et al. Herbal Medicines: A Guide For Health-Care Professionals 2nd ed. London: Pharmaceutical Press; 1998.
5. Gupta A, Gupta R, Lal B.J Assoc Physicians India. 2001 Nov;49:1057-61.
6. Sharma RD, Raghuram TC, Rao NS. Eur J Clin Nutr. 1990 Apr;44(4):301-6.
7. Sharma RD, et al. Hypolipidaemic effect of fenugreek seeds: a chronic study in non-insulin dependent diabetic patients. Phytother Res 1996;10:332-4.
8. Broca C, et al. 4-Hydroxyisoleucine: experimental evidence of its insulinotropic and antidiabetic properties. Am J Physiol 1999;277:E617-23.
9. Raghuram TC, et al. Effect of fenugreek seeds on intravenous glucose disposition in non-insulin depend. diabetic patients. Phytother Res 1994;8:83-6.