Loading...
Urtica dioica
שם בוטני  :  Urtica dioica
שם עממי  :  Nettle
שם עברי  :  סרפד דו ביתי
לכל הצמחים מוצרים בשימוש הצמח

הסרפד שייך למשפחת הסירפדיים ומוצאו באירופה ובמזרח התיכון.
למין זה של סרפד, שהינו צמח רב שנתי, שני תת-מינים ומספר זנים, ויש המכנים אותו "קומפלקס פולימורפי" (רב צורתי). U.dioicasppdioica הוא צמח אירופאי, בעל שערות צורבות על גבי שטחם התחתון והעליון של העלים, ופרחים דו-עונתיים. זן נוסף, U. dioica spp gracilis, הינו צמח מצפון אמריקה, בעל שערות צורבות בשטח התחתון של העלים בלבד ופרחים חד-עונתיים.
מין נפוץ נוסף הוא סרפד צורב (U.urens), הידוע כצמח חד-שנתי וחד-ביתי הנפוץ באירופה, ומצטיין בעלים חלקים ומבריקים. צמחי U.dioica יכולים להגיע לגובה של 4-3 מ', ואילו צמחי U.urens קטנים יותר, ומגיעים לגובה של 10-8- ס"מ בלבד. הצריבה שחשים לאחר נגיעה בגבעולים מקלה על הזיהוי: הצריבה של U.urens חזקה יותר מזו של U.dioica.
כל מיני הסרפד מעדיפים אדמה לחה ומוצלת, אך הסרפדים יכולים לצמוח כמעט בכל מקום. U. dioica spp dioica גדל כעשב פורה בשני חלקי אמריקה (U.urens במידה פחותה יותר). נמצא כי סרפדים הגדלים יחד עם צמחים אחרים (במיוחד סוגי מנטות שונים) משפרים את איכות הצמחים האחרים. סרפד הכדורים (Urtica pilulifera) הוא המין השלישי של הצמח. זהו צמח חד שנתי אשר גובהו 20-70 ס"מ, והוא נפוץ כמעט בכל אזורי ישראל ומעדיף בתי גידול עשירים בחנקן.
הצריבות שמסבים עלי הסרפד לנוגעים בהם הן שהעניקו לו את שמו: המלה nettles מקורה במלה אנגלית שפירושה מחט (needle). המלה Urtica מקורה במלה לטינית שפירושה "לשרוף". מקור המלה Dioica מצוי במלה לטינית שמשמעותה "שני בתים", ומתייחסת לפרחים הזכריים והנקביים הנפרדים בחלק מתת המינים והזנים של U.dioica.
הרבליסטים אירופיים מסורתיים מזכירים לעתים קרובות סרפדים. באמצע המאה ה-17כתב ניקולאס קולפפר כי הרתחה או מיצוי של שורשים ועלים של הצמח הקלה בבעיות של נשימה כבדה ושל קוצר נשימה, כמו גם בדלקות גרון. קולפפר טען שתמציות עלים ישפיעו על הווסת, ימיתו תולעים, יעוררו השתנה, יקטינו פוליפים באף, ירפאו פצעים מזוהמים ויעצרו דימום. הפרי נחשב למשתן ולתרופה נגד תולעים. קולפפר אף מזכיר נוהג עתיק של הנחת עלים בשלים טריים על המפרקים לשם טיפול בשיגרון ובכאבי מפרקים.
רופאים אקלקטיים בתחילת המאה ה- 20 בארה"ב השתמשו בסרפד לטיפול בשלשול, בטחורים, בדימום, בדלקת הכליות, באקזמה, במחלות מעי גס כרוניות ובאבנים בדרכי השתן. שימוש מסורתי ידוע אחר בצמח הוא גרימת גירוי נגדי לכאבים ולדלקות באמצעות צריבה מקומית מכוונת הנעשית בעזרת העלים הטריים על גבי מפרקים מודלקים וכואבים, ומיועדת לטיפול בכאבי עצבים, בסכיאטיקה (כאבים לאורך עצב השת והירך), לומבגו (כאבי גב תחתון) וטנדוניטיס כרוני (דלקת גידים). אולם נראה כי השימוש המפורסם ביותר בצמח הוא לטיפול במחלות דרכי השתן, המופיע בעקביות לאורך ההיסטוריה ונותר אחד מתחומי השימוש העיקריים בצמח גם כיום.
רפואת הצמחים המודרנית מייחסת לו מעמד רם, כאחד מצמחי המרפא המגוונים ביותר שבנמצא, וכמוה גם המחקר המודרני. הוא נחשב לצמח עדין בעל עוצמת פעילות מתונה.
 

חלקי הצמח בשימוש רפואי

עלים, זרעים, שורש

איכויות:
קריר, יבש.

השפעה רפואית:
· מזין את הדם:
- חוסר דם: חולשה, סחרחורת, חיוורון, אנמיה, נשירת שיער.
- חוסר דם ברחם: וסת מועטה, אל וסת, תסמונת קדם וסתית.
· סופח, מייבש לחות, עוצר הפרשות ודימומים:
- לחות קרה במחמם תחתון: הפרשות וגינאליות לבנות, שלשול.
- לחות חמה בשלפוחית: השתנה תכופה וכואבת, שתן עכור, זיהומים בדרכי השתן.
- ליחת לחות בריאות: קוצר נשימה, שיעול עם כיח לבן דליל, ברונכיטיס כרוני, נזלת אלרגית, אסטמה.
· מנקז רעילות:
-חום לחות ורעילות: דלקת מפרקים, שיגדון, אקזמה, סרפדת.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים:
טאנינים: בעיקר tannic acid
קומרינים: scopoletin
תרכובות פלבונואידיות: isorhamnetin, kaempferol, quercetin, isoquercitin, rutin
תרכובות איזופרנואידיות:
סטרולים: beta-sitosterol
קרוטנואידים: beta-carotene, chlorophyll, xanthophyll, violaxanthin, lycopene
תרכובות פוליסכרידיות: צלולוז
חומצות אורגניות: carbonic acid, formic acid, silicic acid, citric acid, fumaric acid, glyceric acid, malic acid, oxalic acid, phosphoric acid, quinic acid, succinic acid, threonic acid
חומצות אמינו:
אנזימים: choline acetyltransferase
ויטמינים: פרו-ויטמין A, ויטמיני B1, B2, B3, B5, C, K, אלפא-טוקפרול (ויטמין E)
מינרלים: סידן, אשלגן, מגנזיום, זרחן, גופרית, צורן (בריכוז גבוה באופן אופייני), ברזל, מנגן, סלניום, אבץ ומינרלי קורט נוספים
חומרים נוספים : glucoquinones
תרכובות חנקניות : acetylcholine, betaine, choline, lecithin, histamine, serotonin הצמח מכיל עקבות שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

מגעם של עלי הצמח הטריים בעור גורם לצריבה מקומית, אשר בדרך כלל חולפת תוך זמן קצר. תגובה שכזו אינה נגרמת ממגע עם עלים יבשים של הצמח, או עם תמציות המופקות מהצמח; נטילה של שורש הצמח כמעט שאינה גורמת לתופעות לוואי; במחקר שנערך בהשתתפות 4,051 גברים שסבלו מהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית נצפו לאחר מתן השורש תופעות לוואי בקרב 0.7% מהנבדקים, אשר כללו הפרעות עיכול; בשל תכולת הטאנינים בצמח, קיים חשש כי נטילה שלו עלולה לשבש ספיגת ברזל. למרות שהשפעה זו אינה משמעותית יש לנהוג זהירות בשימוש באנשים הסובלים מאנמיה. מומלץ ליטול הצמח בהפרש של שעתיים לפחות מנטילת תוספי ברזל; השימוש בצמח אסור ללוקים בבצקות הנגרמות בשל אי ספיקת לב או כליות; מדד רעילות LD 50: בניסוי שנערך על חולדות, באמצעות חליטה של הצמח, 1.31 גרם לכל קילו משקל. בניסוי שנערך על עכברים, באמצעות הזרקה תוך ורידית של חליטת הצמח; 1.92 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו. שימוש מוגבל בנשים בתקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מידע ממחקרים שנערכו בבעלי חיים הינו חלקי ולא מספק. אין לחרוג מהמינונים הרפואיים במהלך תקופה זו. השימוש בשורש הצמח אסור במהלך תקופה זו.
הנקה: שימוש בעלים או בשורש הצמח אפשרי במהלך תקופה זו.
 

עלים:
טינקטורה:
1:3, 45% אלכוהול, 3-7 מ"ל TID.
חליטה: 5-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-40%.

שורש:
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1 2% סיליקה, 150-300 מ"ג TID.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.

זרעים:
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.
 

PH.EUR
1. ניסויים מודרניים ראשוניים החלו לחקור את הפעולות וההשפעות הרבות של הסרפד בהן דנו קולפפר, מרפאים אקלקטיים ומרפאי צמחים מסורתיים אחרים. הממצאים תומכים ומסייעים לאימות הידע המסורתי.

2. ב-1990, מחקר אקראי מבוקר, בתנאי סמיות כפול, אישר את השימוש המסורתי של סרפד בטיפול באלרגיות: 69 מטופלים שהיו תחת מעקב של שבוע נטלו 300 מ"ג תמצית מיובשת בהקפאה של סרפד, בכל פעם שהופיעו סימפטומים אלרגיים ובממוצע צרך כל מטופל 2.8 מנות ביום. 58% מהמטופלים הגדירו את הסרפד כיעיל בהפחתת הסימפטומים (37% בקבוצת הביקורת), 52% הודיעו שירכשו את התרופה הצמחית בעתיד (לעומת רק 18% בקבוצת הביקורת) ו-48% מסרו כי תמצית הסרפד הייתה שוות ערך או יעילה יותר מתכשירים קודמים, לעומת 21% בלבד בקבוצת הביקורת.

3. ה- German Commission E מאשרת שימוש בחלקי הצמח העל קרקעיים (U.dioica ו- U.urens) בטיפול פנימי, למתן טיפול תומך במחושים ריאומטיים, כמשתן אצל מטופלים עם דלקת בדרכי השתן התחתונות ולמניעת יצירת אבנים בכליות. השימוש בעלים מאושר כטיפול תומך חיצוני בכאבים ריאומטיים. ה- Commission E אף אשרה את השימוש בשורש בלקיחה פנימית לסימפטומים הקשורים לשלב 1 או 2 של הגדלה שפירה של הערמונית (BPH). הוכחות מניסויים קליניים או גיבוי Commission E תומכות בכל ההתוויות האלה.

4. לאחר שמספר מקרי מבחן וסדרת מבחן הראו כי צריבות הסרפד מסייעות ואינן יקרות כטיפול בכאבי דלקת מפרקים, נערך ניסוי כפול סמיות. בניסוי השתמשו בעלים מ-Lamiumalbum (נזמית לבנה), לא צורבים אך בעלי צורה דומה לסרפד כטיפול ביקורת. עלי הסרפד היו באופן מובהק אפקטיביים יותר בהקלה של דלקת בבוהן מאשר העלים של הנזמית. באופן ברור, מידת ה"סמיות" אינה יכולה להיות טובה במקרה זה, ולכן קשה לפרש את תוצאות הניסוי.

5. מחקר פתוח אחד בשורש הסרפד שווה אזכור מכיוון שחקר את השימוש בטינקטורה, שהיא צורת מנה נפוצה של שורש הסרפד בארה"ב. המוצר שנחקר הכיל U.dioica ו-U.urens; המינון היה 5 מ"ל שלוש פעמים ביום. גברים עם פחות מארבע אפיזודות של השתנה בלילה בתחילת המחקר השתפרו בצורה ניכרת בתקופת שלושת שבועות הניסוי. הניסוי, למרות היותו קצר מועד, נותן תמיכה ראשונית לשימוש בטינקטורה של שורש הסרפד לסימפטומים של BPH. מכאן, ייתכן שיש בסרפד מרכיבים פעילים רבים. יש לחקור שיטות מיצוי אופטימליות ואין יודעים את הערך היחסי של מוצרים מהצמח השלם, תמציות מהצמח השלם, תמציות מותאמות לתקן, ומרכיבים נפרדים.

6. תחומי מחקר פעיל בטיפול באמצעות סרפד הם דלקת מפרקים ריאומטית וניוונית. לפחות שני ניסויים קליניים פתוחים הראו כי נטילת תה סרפד או תמציות סרפד בכמוסות לבליעה מגבירים את יעילות התרופות האנטי דלקתיות הלא סטרואידיאליות לשליטה בכאבים ריאומטיים. תוצאות אלה לא אושרו עדיין בניסויים מבוקרים שהופיעו בכתובים.

7. מיצויים מעלי סרפד גרמו לעיכוב השיעתוק הקדם-דלקתי של פקטור TN-kappa B.7

8. כמו כן, מיצויים מעלי סרפד גרמו לעיכוב של ציקלואוקסיגנאז (Cox) וליפואוקסיגנאז (Lox), וכן גרמו לעיכוב של TNF והפרשת אינטרלויקין-1- בתא, המשופעלת ע"י ליפופוליסכרידים.

 

Refrences
1. Planta medica 1990; 56(1):44-47.
2. Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins CW, et al., ed. The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. Austin (TX): American Botanical Council; 1998.
3. Randall C, Meethan K, Randall H, Dobbs F. Nettle sting of Urtica dioica for joint pain – an exploratory study of this complementary therapy. Complement Ther Med. 1999.
4. Randall C, Randall H, Dobbs F, Hutton C, Sanders H. Randomized controlled trial of nettle sting for treatment of base-of-thumb pain. J R Soc Med. 2000.
5. Belaiche, P. and O. Lievoux. 1991. Clinical studies on the palliative treatment of prostatic adenoma with extract of Urtica root. Phytother Res 5:267–269.
6. Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins CW, et al., ed. The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. Austin (TX): American Botanical Council; 1998.
7. Riehemann K et al (1999) FEBS Lett. 442(1):89.
8. Obertreis B et al (1996) Arzneim. Forsch. 46(1):52 and 46(4):389.
 

מוצרים בשימוש הצמח

PINITEA

PINITEA

PINITEA

₪49.00