אינדקס צמחים

פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מייזע, נוגד דלקת, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד זיהום,
שימושים עיקריים: אקזמה , דלקת מפרקים ריאומטית (RA), פסוריאזיס,
שימושים משניים: אין אונות (אימפוטנציה), אקנה , דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), חום גבוה, שיגדון (גאוט), שפעת והצטננות,

זמן הקציר : חורף
איכות  :  מתוק, מריר ונייטלי
מרידיאנים : קיבה וכבד
קטגוריה : מפיגי חום ורעילות

שימושים ואינדיקציות:
• מסלק רעילות ומשפר TNT : הייחודיות של צמח זה בקטגוריה זו היא העובדה שהוא מטפל בחום ורעילות אך אינו מכניס עיממו קור.
• LIN SYNDROO    : דלקות וכאבי מפרקים ושרירים, גאוט.
• בשימוש חיצוני : מסייע לרוח ולחות על פני העור המתארת יציאת חום  – כיבים, פריחות, גרד, אקזמה, סרפדת, פסוריאזיס.
• מפחית חום ולחות בכבד : צהבת.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: caffeoylshikimic acid, shikimic acid, ferulic acid, sarsapic acid
תרכובות פלבונואידיות: kaempferol, quercetin
תרכובות איזופרנואידיות:
ספונינים טריטרפנואידיים: (1%-3%): ספונינים סטרואידליים המבוססים על האגליקונים smilagenin, sarsapogenin שהחשובים שבהם: parillin (=sarsaponin), smilasaponin (=smilacin), sarsaparilloside וכן ספונינים נוספים: diosgenin, tigogenin, asperagenin
סטרולים: pollinastanol ,stigmasterol ,beta-sitosterol, epsilon-sitosterol
שרפים ואולאורזינים:
תרכובות פוליסכרידיות: עמילן (50%)
מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, ברזל, כרום, קובלט, סלניום, אלומיניום, אבץ. הצמח מכיל עקבות של שמן נדיף.
חומרים נוספים : הצמח מכיל עקבות של שמן נדיף

לא ידוע על תופעות לוואי או התוויות נגד. מינונים גבוהים עלולים לגרום לתחושת אי נוחות בבטן.
עקב כמות הספונינים הרבה בצמח, קיסוסית אינה מתאימה לשימוש באנשים הסובלים מבעיות של ספיגת שומנים ו/או חוסר של ויטמיני A, D, E, K.
הריון: עקב חוסר מידע, מוטב שלא להשתמש בצמח בתקופה זו.
הנקה: עקב חוסר מידע, מוטב שלא להשתמש בצמח בתקופה זו.
 

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 3-5 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 200-400 מ"ג TID.
מרתח: 4-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.
 

1. דיווחים של רופא צרפתי משנת 1574 מתארים שימוש בצמח לטיפול בעגבת, ודיווח מ-1812 מתאר טיפול בצמח בחיילים פורטוגזיים שסבלו מעגבת. בטיפול זה הושווה קצב ההחלמה מול טיפול בכספית שהיה הטיפול התקני הנהוג אז, והדיווח מקנה עדיפות לשימוש בצמח על פני הכספית.

2. בעת החדשה שימש הצמח בכל רחבי העולם לטיפול בעגבת וכן במחלות נוספות המועברות ביחסי מין. בנוסף שימש הצמח כמרכיב בטיפול בצרעת בשנת 1959.

3. יכולתו של הצמח לקשור רעלנים פנימיים מהווה מנגנון אפשרי להסבר פעילותו. בעיות הקשורות עם רמות גבוהות של רעלנים בדם, דוגמת מחלות כבד, פסוריאזיס, מחלות חום גבוה ותהליכים דלקתיים - בכל אלו קיים שיפור במחלה עם נטילת הצמח. גם הפעילות האנטיביוטית שמדגים הצמח, כולל טיפול בצרעת ובלפטוספירוזיס משנית, כפי הנראה, להשפעה קושרת הרעלנים בדם המיוחסת לצמח.

4. במחקר שנערך בשנת 1940 הודגם כי היכולת קושרת הרעלנים בדם, המיוחסת לסרספונינים שבצמח, גרמה לשיפור של מצב מחלת הפסוריאזיס ב- 62% מהחולים, וכן להיעלמות מוחלטת של המחלה ב-18% מהם.

5. במחקר מ-1991 שנערך עם המין S. regelii הודגמה פעילות נוגדת דרמטופיטים (סוג של פטריות).

6. עבודות מ-1996 מגבות את הפעילות נוגדת הדלקת שיש לצמח, דבר העושה אותו שימושי במחלות דוגמת דלקת מפרקים שגרונית ושיגדון