Loading...
Styrax benzoin
שם בוטני  :  Styrax benzoin
שם סיני  :  An Xi Xiang
שם עממי  :  benzoin
שם עברי  :  לבנה
לכל הצמחים מוצרים בשימוש הצמח

הלבנה הינו עץ גבהה קומה המיתמר לגובה 14 מטר ושייך למשפחת הלבניים.
השרף הבלזמי של עץ הלבנה מופק בארצות בית גידולו הטבעי של הצמח, סומאטרה וג'אווה, מעצים שגילם 10-5 שנים. השרף מקובל מאוד ברקיחה ובקוסמטיקה הטבעית כחומר מחטא, מייצב ומשמר.
מין הלבנה היחידי הגדל בר בישראל הוא הלבנה הרפואי ( Styrax officinalis), הנפוץ ביערות ובחורשים בעיקר אזורים ההרריים של הארץ, מדרום הרי יהודה ועד החרמון.
ברפואת הצמחים המודרנית משמש הלבנה בעיקר לטיפול חיצוני בפצעים ובכיבים. עוצמת פעילותו בינונית. 
 

חלקי הצמח בשימוש רפואי

שרף המופק מקליפת גזע העץ

זמן הקציר : קיץ
איכות:  ארומטי חריף, מריר וחמים
מרידיאנים : ריאות וכבד
קטגוריה : ארומטיים פותחי פתחים

שימושים ואינדיקציות:
• פותח את הפתחים ומניע צ'י : לטיפול במקרים של איבוד ההכרה והזיות, עם תחושת חנק.
• מעצים את הדם ומניע צ'י : לכאבים בחזה ובבטן על רקע של תקיעות דם וצ'י.
• מטהר חום ורעילות : מורסות, כיבים, דלקות גרון.


 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: benzoic acid, cinnamic acid, vanillin, styrene, benzaldehyde אסטרים של חומצה בנזואית וחומצה צינאמית, בעיקר: coniferyl benzoate, coniferyl cinnamate, cinnamyl cinnamate, phenylpropyl cinnamate
תרכובות איזופרנואידיות:
טריטרפנים: siaresinolic acid, sumaresinolic acid

התכשיר הרשמיCo. Benzoin Tinc. B.P. , המכיל בין שאר מרכיביו גם שרף בלזמי בנזואין, נמצא כבעל פוטנציאל אלרגני. יש להימנע משימוש באנשים בעלי נטייה ידועה לתגובה של קונטקט דרמטיטיס.
יש להימנע משימוש פנימי ארוך טווח.
הריון: הצמח מתאים לשימוש חיצוני במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש חיצוני במהלך תקופה זו.
 

טינקטורה: 1:3, 90% אלכוהולB.P.C) ), 5-2.5 מ"ל TID .
טינקטורה מורכבת: Co. Benzoin Tinc. B.P. , 4-2 מ"ל TID.
שרף גלמי באבקה: 1.5-0.3 גרם TID.
שרף נוזלי: 5%-1% בבסיס מתאים לשימוש חיצוני.

**הטינקטורה בשימוש חיצוני למריחה מקומית או כתרסיס לא מדולל.


 


1. הפרקציה הליפופילית של הצמח מעוררת פעילות בולענית של תאי דם לבנים, ואילו נגזרות החומצה הצינאמית הן אנטי-מוטגניות.

Refrences
1. Delaveau P et al (1980) Planta Med. 40:49.
2. Mitscher L et al (1992) Mutat Res. 267(2):229-41.