אינדקס צמחים

ספרות מדעית:
PDR FOR Herbal Medicines
על פי הספרות המדעית, אין פעילות מוכחת ומגובת מחקר מערבי מודרני על צמח זה.
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: נוגד שלשול, מגביר תיאבון, מוריד רמות סוכר בדם, מחזק, משפר תפקודי לבלב,
שימושים עיקריים: אנורקסיה נרווזה, חולשת מערכת העיכול, חוסר תיאבון (אנורקסיה), שלשול (כרוני),
שימושים משניים: מחלות מעיים דלקתיות (IBD), אנורקסיה נרווזה, בחילות, בחילות הריון, בצקות, החלמה (תמיכה), יתר סוכר בדם, צניחת איברים, קשיי עיכול (דיספפסיה), תסמונת העייפות הכרונית (CFS), תשישות וחולשה,

איכויות:
מריר, מתקתק, חמים , מעט יבש.

השפעה רפואית:
· מחזק טחול, מייבש לחות ומעצים את הצ'י:
- במצבים של חולשת טחול או קיבה המלווים בתסמינים דוגמת שלשולים, עייפות, חוסר תיאבון והקאות.
- להפרעות עיכול עקב חולשת יאנג הטחול. חוסר יכולת של הטחול לבצע טרנספורמציה ולפנות הצטברות של לחות.
-לטיפול בבצקות עקב חולשת הטחול.
· מייצב את החיצון ועוצר הזעה:
- להזעות ספונטניות עקב חולשת צ'י.
 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: atractylol
תרכובות איזופרנואידיות:
ססקוויטרפנים: atractylon
ויטמינים: vitamin A
חומרים נוספים : הקטונים - A, butenolide B butenolide הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

צמח נטול רעילות ובטוח לשימוש, גם לילדים. מומלץ להימנע משימוש בזמן מחלות זיהומיות אקוטיות.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.

טינקטורה: 1:3 , 45% אלכוהול, 6-3 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 300-100 מ"ג TID.
מרתח:  3-5 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 25%-30%.
 

1. מחקר סיני עדכני (2007) מצא כי למקטע מתמצית הצמח פעילות אנטי-דלקתית בכמה מודלים של דלקת בחולדות ובעכברים. ממקטע זה של התמצית בודדו מספר מרכיבים פעילים, וביניהם Atractylenolide  , אשר להם מיוחסת הפעילות האנטי-דלקתית.

2. מחקר סיני נוסף (2007) בדק את המנגנונים הביוכימיים הקשורים בפעילות האנטי-דלקתית של שני מרכיבים פעילים מהצמח, Atractylenolide I ו- Atractylenolide III על תאים מאקרופאגים בתנאי מעבדה. נמצא כי מרכיבים אלו הפחיתו את רמות TNF אלפא - ציטוקין הקשור בתהליכים דלקתיים מערכתיים ושייך לקבוצת ציטוקינים הממריצים את שלב התגובה הדלקתית האקוטית, במאקרופאגים שנחשפו לליפופוליסכרידים באופן שתלוי ביחס ישר למינון. בנוסף נמצא שהם בלמו את הביטוי של mRNA לייצור הציטוקין. עוד נמצא במחקר כי מרכיבים אלו בלמו ייצור של Nitric Oxide) NO) באותם תאים מאקרופאגים והפחיתו את הסינטזה של החלבון iNOS בתאים אלו (באמצעות סינטזה זו נוצר NO). מבין שני המרכיבים, Atractylenolide I נמצא כפעיל יותר והחוקרים הסיקו כי הפעילות האנטי-דלקתית שלו נובעת בין היתר מהשפעתו המעכבת על הפקתם של NO והציטוקין.
 
3. במחקר שנערך בטייוואן (2006) בתנאי מעבדה נמצא כי המרכיב הפעיל מהצמח, Atractylenolide I, הינו בעל פעילות ציטוטוקסית (Cytotoxic) כנגד תאי אדם סרטניים מסוג HL-60 (לויקמיה) באופן שתלוי ביחס ישר למינון.

4. מחקר סיני (2003) הראה כי לפוליסכרידים שבודדו מהצמח פעילות היפוגליקמית במודל מלאכותי של סוכרת בחולדות. לא הייתה השפעה על רמות הגלוקוז בדם של חולדות בריאות. בנוסף להשפעה ההיפוגליקמית הייתה לפוליסכרידים השפעה מיטיבה על נזק שנגרם ללבלב ולבלוטת התימוס כתוצאה מהחשיפה ל Alloxan, חומר שמשמש ליצירת מודל הסוכרת בחולדות. הפוליסכרידים גרמו גם להפחתה בצריכת המים והמזון של החולדות החולות.

 
Refrences
1. J Ethnopharmacol. 2007 Aug 10; [Epub ahead of print]
2. Phytother Res. 2007 Apr;21(4):347-53.
3. Food Chem Toxicol. 2006 Aug;44(8):1308-15. Epub 2006 Feb 28.
4. Yao Xue Xue Bao. 2003 Jun;38(6):438-41

כל הזכויות שמורות ליניב מורסיאנו