אינדקס צמחים

ספרות מדעית:
PDR FOR Herbal Medicines
הצמח נחשב למעכב עצבי(מערכת עצבים מרכזית), מרגיע, משכך כאבים ונוגד עווית.

   
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מוריד לחץ דם, מעכב עצבי, מרגיע, משכך כאבים, נוגד עווית,
שימושים עיקריים: כאב ראש (אקוטי), כאבי בטן עוויתיים (Colic), כאבי מחזור,
שימושים משניים: כאבי מפרקים\שרירים, כיב פפטי (אולקוס), מגרנה,

איכויות:
מריר, צורב, קר \ חמים.

השפעה רפואית:
מעצים את הדם ומקל על כאב:
- לכאבים הנובעים מעימדון של דם ובפגיעות טראומטיות.יעיל במיוחד לטיפול בכאבי מחזור.

מניע צ'י ומקל על כאב:
-תקיעות צ'י: עם תסמינים דוגמת כאב בחזה כאבי בטן וכאבים בזמן הווסת.

    
   

מרכיבים פעילים

אלקלואידים: איזוקווינוליניים דוגמת Coptisine, Corydaline , Dehydrocorydaline, Tetrahydropalmatine ונוספים.

תופעות לוואי עלולות לכלול ירידה בלחץ הדם, בחילות, סחרחורות ועייפות; אין לצרוך את הצמח עם תרופות הממריצות/מדכאות את פעילות מערכת העצבים; מאריך את משך הפעילות ההיפנוטית של בארביטוראטים; קיימים דיווחים על צהבת אקוטית שנגרמה עקב שימוש בפורמולה אשר הכילה את הצמח; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; 36-125 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך ההנקה.

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 5 -2 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 300-100 מ"ג TID.
מרתח: 4-2 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 30% -20%.

   

1. המרכיב הפיטוכימי הפעיל ביותר בצמח הנו האלקלואיד Corydaline, ובניסוי קליני בו נטלו חלק 44 נשים הסובלות מכאבי מחזור, נצפו היעלמות מלאה של הכאבים ב-14 מן המשתתפות והפחתה משמעותית בכאבים אצל 18 נוספות. הנשים קבלו מינון של 50 מ"ג של אחד מהאלקלואידים המופקים מהצמח, Dehydrocorydaline, שלוש פעמים ביום. בניסוי זה גם נצפו תופעות לוואי דוגמת הפחתה בזרימת הווסת, כאבי ראש ועייפות.

2. בניסויי מעבדה, האלקלואידTetrahydropalmaine המופק מהצמח הראה מגוון של השפעות פרמקולוגיות על מערכת העצבים המרכזית, הכוללות השפעה משככת כאבים והשפעה מרגיעה. החוקרים סבורים כי חומר זה חוסם קולטנים שונים, של דופמין למשל, במוח ומכאן השפעתו המרגיעה.

3. במחקר קליני מבוקר עם שילוב של תמציות אשר הופקו מקורידלית ומין של אנגליקה המקובלת בשימוש ברפואה הסינית (Angelica dahuricae) נמצא כי אלו הפחיתו את תחושת הכאב. נמצא כי לאחר מנה בודדת, עצמת הכאב פחתה באופן משמעותי וכי התגובה הייתה תלוית מינון. החוקרים מסכמים כי לצמחים אלה פוטנציאל קליני בטיפול בכאב קל עד בינוני.

4. ניסוי קליני שנערך בסין בדק את ההשפעה של תמצית מהצמח על מחלות עורקים כליליים ב- 575 בני אדם (מתוכם 424 אובחנו כסובלים מאנגינה ו- 148 עם אוטם שריר הלב). בקבוצה שסבלה מאנגינה דווח על שיפור, הן מבחינה סימפטומטית והן מבחינת בדיקת EKG. נמצא כי חל שיפור משמעותי בסימפטומים בקרב 44.4% מהמטופלים, בעוד ששיפור בינוני התרחש בקרב 38.8% מהם. על פי בדיקת EKG חל שיפור משמעותי בקרב 26.8% מהמטופלים, ושיפור בינוני התרחש אצל 26.1% מהם. בקבוצה שסבלה מאוטם שריר הלב, אחוז התמותה היה 14.1% באלו שקיבלו את התמצית לעומת 32.3% מבין אלו שלא זכו לטיפול כלל.

5. מחקר סיני (2007) שהתבצע על חולדות בדק את ההשפעה המגנה של תמצית אלכוהולית מהצמח (במינונים של 50, 100 ו- 200 מ"D/ק"ג ליום) על מצבים של אי ספיקת לב. נמצא כי מתן התמצית הוביל לירידה משמעותית בגודל האוטם ולשיפור בתפקוד הלבבי. כמו כן נמצא, כי התמצית גרמה לירידה ביחס שבין משקל החדר השמאלי לבין הגוף, ולירידה ביחס שבין משקל הריאות לגוף. עוד נמצא כי התמצית עיכבה פעילות הורמונלית עצבית (Neurohormonal). החוקרים סיכמו כי בהתחשב בכל תוצאות המחקר הצמח בעל פעילות מועילה במקרים של אי ספיקת לב שנגרמה כתוצאה מאוטם של שריר הלב בחולדות.

6. קבוצת מחקר יפנית בחנה את הפעילות של תמצית מתנולית של הצמח בעיקר על תהליכים דלקתיים ואלרגיים. אחד המחקרים (1994) בדק את יכולת העיכוב של הצמח על אנזים בשם Aldose reductase, המצוי באיזור עדשת העין ומעורב בסיבוכים של סכרת כגון קטרקט. התמצית המתנולית (Methanol) עכבה את פעילות האנזים, אך לעומתה לתמצית המימית לא הייתה כל השפעה. נמצא כי המרכיב הפעיל של הצמח בהקשר זה הוא Dehydrocorydaline.6

7. התמצית המתנולית של פקעות הצמח נבדקה לגבי פעילותה במודלים של אלרגיה מסוגים I-IV בבעלי חיים. במחקר זה (1995) נמצא כי במודלים שונים של אלרגיה עיכבה התמצית, במינון 200 ו- 500 מ"ג/ק"ג, מנגנונים הקשורים בפעילות נוגדנים המעורבים בתהליך האלרגי. כמו כן השפיעה על מנגנונים תאיים הקשורים בתהליך.

8. מחקר נוסף (1994) בדק את ההשפעה של תמצית מתנולית של פקעות הצמח על מודלים שונים של דלקת. התמצית במינון של 200 ו- 500 מ"ג/ק"ג עיכבה את הגידול בחדירות כלי הדם בעכברים, שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומצת אצטית (Acetic acid). כמו כן, הפחיתה התמצית בצקת אקוטית בכף הרגל של חולדות שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים. עוד נמצא כי התמצית עכבה התפתחות בצקת בחולדות הסובלות מדלקת מפרקים ראומטית. בנוסף נמצא כי מרכיבים מהצמח בלמו את שחרור ההיסטמין מתאי מאסט כתוצאה מחשיפה לחומר הגורם לתהליכים אלרגיים-דלקתיים. החוקרים סיכמו כי הצמח הינו בעל פעילות אנטי-דלקתית הן במצבים אקוטיים והן במצבים כרוניים.


Refrences
1.Bensky Dan & Gamble Andrew: Chinese Herbal Medicine Materia Medica, Eastland Press,1993.
2. Zhu, Y.P. Chin. Mat. Med. : Ausralia , Harwood Academic Pub. 1998, 445-8.
3. Yuan, C.S. et al. , J. Clin. Pharmacol. , 2004 , Nov. : 44(11) : 1323-7
4. Journal of Chinese Herbology. 1980;4:192.
5. J Pharm Pharmacol. 2007 May;59(5):695-701.
6. Biol Pharm Bull. 1994 Mar;17(3):458-9.
7. Biol Pharm Bull. 1995 Jul;18(7):963-7.
8. Biol Pharm Bull. 1994 Feb;17(2):262-5.