אינדקס צמחים

אסור לשיווק במדינת ישראל, ע"פ   רשימת   הצמחים , תקנות הרוקחים.
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: נוגד דלקת, אנט ויראלי , אנטי-סרטני, אנטי-פטרייתי, אנטי-פרזיטי, ממריץ\משפעל חיסון, מנקז לימפתי, מעודד הרזיה, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד גידולים ממאירים, נוגד זיהום,
שימושים עיקריים: אקנה (חיצוני), גודש לימפתי, גידולים ממאירים, דלקת מפרקים ריאומטית (RA), כאבים ודלקות בגרון, פטרת בעור (חיצוני),
שימושים משניים: אקנה , דלקת מפרקים ניוונית (OA), הרזיה (תמיכה), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, חולשה חיסונית, טפילים חד-תאיים, יבלות ויראליות, יבלות ויראליות (חיצוני), מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, מחלות ויראליות (טיפול), פטרת וגינלית, פטרת וגינלית (חיצוני), פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, קונדילומות (HPV), קונדילומות (חיצוני), קנדידה רב-מערכתית, שיגדון (גאוט), תולעי מעיים, תריסיות יתר, סינוסיטיס, סרטן (תמיכה ומניעה ),

איכויות:
מעט חריף, מתקתק, ארסי, קר, יבש.

השפעה רפואית:
·מסלק לחות חמה, מנקז גודש לימפתי: 
- חסימות רוח\לחות:דלקות שרירים ומפרקים כרוניות, שיגדון, בלוטות לימפה נפוחות.
- רוח\ לחות\חום בעור: פריחות אדומות, גרד, אקזמה, פסוריאזיס.
- גידולים בחזה, במערכת הרבייה הנשית ובמערכת הלימפטית.
- עודף משקל.
·מסלק חום ורעילות:
- חום ורעילות: מורסות ופרונקלים, אבצסים, זיהומים ויראליים (הרפס, יבלות), זיהומים פיטריתיים ופרזיטיים, דלקות עם כאב ונפיחות.

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
טאנינים:
תרכובות איזופרנואידיות:
ספונינים טריטרפנואידיים: ,phytolaccosides A,B,C,D,E aesculentic acid, jaligonic acid, phytolaccagenic acid
סטרולים: spinasterol
קרוטנואידים: beta-carotene
אלקלואידים: betanidine, betanine, phytolaccine, prebetanine
שרפים ואולאורזינים:
גומי:
תרכובות פוליסכרידיות: עמילן, המיצלולוז
חומצות אורגניות: phytolaccic acid, formic acid
ויטמינים: B1, B2, B3, C , פרו-ויטמין A
מינרלים: סידן, זרחן
חומרים נוספים : גליקופרוטאינים מסוג: lectines סדרה Pa1-Pa5, pokeweed antiviral protein (PAP), isoamericanin A

צמח זה נחשב לרעיל: ידועים מקרים בהם הורעלו בעלי חיים עקב אכילת הצמח הטרי. השימוש בו צריך להיעשות בזהירות ואין לחרוג מן המינונים המצוינים בספרות הרפואית; יש להשתמש אך ורק בשורש היבש של הצמח. שימוש מקומי בצמח הטרי עלול לגרום דלקת בעור; חשיפה מוגברת (תעסוקתית) עלולה לגרום לגרוי של הריאות ושל מערכת העיכול; תופעות לוואי עלולות לכלול בחילות, כאבי בטן, שילשולים, הקאה דמית, ירידה בלחץ הדם ודופק מואץ; תופעות הלוואי נגרמות ככל הנראה בשל תכולת הספונינים הגבוהה בצמח; מינון יתר עלול לגרום לתחושת צריבה בפה או בגרון ולאחר מספר שעות לבחילות, הקאות, ריור מוגבר, הזעה מוגברת, התכווצויות חזקות בבטן ושילשול רירי או דמי; תסמינים נוספים כוללים בדרך כלל חולשה כללית, כאבי ראש, סחרחורות, ירידה בלחץ הדם ודופק מואץ; תסמינים אלו מופיעים 2-4 שעות לאחר הנטילה וזמן ההתאוששות נע בין 24-48 שעות. קיים דיווח בודד על אודות מוות של אדם אשר נגרם כתוצאה מאכילת שורש שלם של הצמח, שזוהה בטעות כגזר לבן; אכילה של פירות הצמח עלולה להיות קטלנית ולהוביל למוות (למעלה מ-10 פירות); הרעלות נוספות (שאינן קטלניות) יכולות להיגרם מנטילה של עלים טריים או מיובשים, מלעיסת השורש הטרי או משתיית תה העשוי מעלי הצמח; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות המדכאות את מערכת החיסון; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים אשר כלל את החלק הסאפוניני של הצמח; 181 מ"ג לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 0.3 -0.1 מ"ל TID. 
מרתח או אבקת שורש בכמוסות: 300 -60 מ"ג TID.
כחלק מפורמולה: 15%-5%.

1. ממצאים ממחקר קוריאני (2004) מצביעים על כך שהצמח Phytolacca americana עשוי לשמש כתרופה מבטיחה לטיפול בהתפתחות של פתולוגיה של פקעיות הכליה (יחידות הסינון של הכליה) הנגרמת אצל חולי סכרת.

2. חלבון שבודד מהעלים של הצמח Phytolacca Americana נמצא כבעל פעילות אנטי-ויראלית רחבת היקף. סדרה של מחקרים סיפקה הוכחות לכך שהחלבון מעכב באופן יעיל את הווירוסים הגורמים לשפעת, פוליו, הרפס ואת הווירוס הגורם לאיידס (HIV-1).2
חומרים מסוג Phytolaccosides ,שהצמח מכיל, הם נוגדי-דלקת חזקים .

3. מדיווחיהם של מחברים שונים5-7, עולה שמרכיבי הצמח הם בעלי מבנה פפטידי ובעלי פעילות אנטי-ויראלית והם מעכבים רפליקציה של וירוסים מסוג HSV, Influenza ו - Poliovirus.


Refrences
1. Phytomedicine. 2004 Feb;11(2-3):175-81.
2. Antimicrob Agents Chemother. 1998 Feb;42(2):383-8.
3. Soul. Taeha. Saehgy. Opjuk. 1976;15:103. 
4. J. Gen. Vivrol. 1974;22:225.
5. Tomlinson, J. A. et Al.
6. Ann. N. Y Acad. Sc. 1977;284:431. 
7. Woo, W. S. Kang, S. S. (1978) Chem. Abs. 88.

B.P.C. (1934) p. 802
Martindale, 26th Edn. p. 2032
B.H.P. (1983) p.157