אינדקס צמחים

פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: מחטא (חיצוני), נוגד דלקת, נוגד קרישה, קוטל תולעי מעיים, אנטי בקטריאלי , אנטי-פרזיטי, מוריד חום, מוריד רמות סוכר בדם, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ\משפעל חיסון, משקם\מגן כבד, נוגד אלרגיה,
שימושים עיקריים: זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, שלשול (אקוטי), דלקת הכבד (אקוטי), דלקת הכבד (כרוני), חום גבוה, ליקויים בתפקודי הכבד,
שימושים משניים: אסטמה, אלרגיות, ברונכיטיס (אקוטי), עצירות, קשיי עיכול (דיספפסיה), שחמת הכבד, תולעי מעיים, תת-חומציות בקיבה, סכרת,

איכויות:
מר, קר, יבש

השפעה רפואית:
·מסלק חום ומיבש לחות:
- לחות חמה במעיים: יציאות תכופות, דיזנטריה.
- לחות חמה בכבד ובכיס המרה: בחילות, טעם מר בפה, צהבת, עצירות כרונית.
- זיהומים חידקיים ופרזיטיים.
·מטהר חום על רקע של חוסר:
- חוסר יין עם סימני חום.

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: vanillic acid 0.1%
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים : האירידואיד המונוטרפני kutkin (3.4%) . picrocins A , B and C.
טריטרפנים: ( cucurbitacin glycosides (including cucurbitacin B, arvenin-III9
סטרולים: (0.18%) kutkisterol
חומרים מרירים : picrorhizin
חומרים נוספים : apocynin, androsin(beta-D-glucose), kurrin (0.5%), kuthinol, kuthirterol, kutkin, kutkiol, ,tripalmitin.

הצמח נחשב בטוח במינונים המקובלים; יש לנהוג זהירות במינונים גבוהים בטיפול באנשים רגישים העלולים לפתח תופעות לוואי דוגמת שלשול, נפיחנות, כאבי בטן עוויתיים ופריחות בעור; יש להיזהר בשימוש בצמח בקרב הנוטים לדימום; בשימוש בקרב ילדים מתחת לגיל שנתיים יש להתייעץ עם בעל מקצוע לפני השימוש; LD50 Kutkin: מעל 2600 מ"ג\ק"ג בחולדות.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: יש לנהוג זהירות בשימוש בצמח במהלך תקופה זו.

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID
תמצית יבשה תקנית: 5:1 (4.4% קוטקין): 200-100 מ"ג TID 
מרתח: 3-1 גרם TID
כחלק מפורמולה: 25%-20%

1. ב-1966 פורסם דיווח על סדרת מקרי הפטיטיס ויראלי אקוטי בהודו שטופל בהצלחה בעזרת שילוב של הצמח עם מינרלים שונים.
 
2. בסוף שנות השבעים הודגם כי שימוש בצמח הפחית משמעותית רמות בילירובין וטראנסאמינאזות בחולי הפטיטיס ויראלי.

3. תוצאות אלו אוששו במחקר מבוקר וכפול סמיות שנערך בסוף שנות השבעים והוצג בכנס רפואי שנתי ב-1981 בהודו.
 
4. כ-15 מחקרים נערכו בבעלי חיים לצורך הערכת היעילות של פיקרוריזה מתוקננת ו\או רכיבים בודדים שלה לתמיכה כבדית. כל המחקרים מעידים על יעילותו של הצמח בטיפול בהפטיטיס ויראלי ובנזקי חשיפת הכבד לכימיקלים הפטו-טוקסיים, ועל היותו בעל השפעות נוגדות דלקת. הצמח נבדק כהפטו-פרוטקטיב כנגד חשיפות בעלי חיים להרעלה מכוונת של אלכוהול, פאראצטמול ואטיניל אסטרדיול - חומרים הידועים ברעילותם לכבד. במחקרים אלה הודגם כי הצמח יעיל אף יותר מגדילן מצוי ככולרטי וכאנטי-כולסטטי.
 
5. במחקר קליני אקראי, מבוקר וכפול-סמיות שנערך ב-1996 בחולי הפטיטיס ויראלי אקוטי, ניתנה אבקת שורש הצמח במינון 375 מ"ג שלוש פעמים ביום במשך שבועיים (קבוצת טיפול בת 15 חולים). קבוצת הביקורת (18 איש) קיבלה פלצבו. ההבדלים בערכי בילירובין, SGOT and SGPT  היו משמעותיים לטובת קבוצת הטיפול בהשוואה לביקורת. הזמן שנדרש לבילירובין לרדת לערך של 2.5 מ"ג לד"ל היה 27.44 יום בקבוצת הטיפול, לעומת 75.9 בקבוצת הביקורת.
 
6. בניסוי קליני שנערך במשך 12 חודשים בהשתתפות 20 חולי אסטמה בגילים 14-60 שנה, שימשה הפיקרוריזה כתכשיר טיפולי בלעדי. החולים סבלו מהמחלה במשך 5-20 שנה. במהלך הניסוי נצפתה ירידה משמעותית בתדירות ובחומרת התקפי האסטמה, תוך הפחתה בצורך במשאפים מרחיבי סימפונות. מניתוח התוצאות עלה גם כי חולים שסבלו מאסטמה על רקע אלרגי למזונות ספציפיים פיתחו עמידות לאלרגנים אלו במהלך הטיפול, כפי הנראה הודות לתכונת ייצוב תאי פיטום שיש לצמח.
 
7. המחקר הפרמקולוגי מצא כי מרכיבי הצמח האחראים לעיקרי פעילותו הרפואית הינם: Kutkin  -אחראי על פעילות הפטו-פרוטקטיבית; Apocynin - פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת; Androsin  - פעילות אנטי-אסטמתית.



Refrences
1.Anonymous, J Res Ind Med 1966;1:1-13 
2. Antarkar DS, Vaidya AB, Doshi JC, Athavale AV, Vinchoo K, Natekar MR, Tathed PS, Vijaya R, Kale N, et al. A double-blind chinical trial of Arogyawardhani - An ayurvedic drug - in acute viral hepatitis. Ind J Med Res 1980; 72:588.
3. Vaidya AB, Antarkar DS, Athhavale AV, Vijaya R, Baxi AJ, Doshi JC. Treatment of acute viral hepatitis with Picrohiza kurroa. Assn Phys Ind (Abstracts) 1981.
4. Ansari RA, Tripathi SC, Patnaik GK, Dhawan BN. Antihepatotoxic properties of picroliv and other fractions from rhizome of Picrorhiza kurroa. J Ethno-pharmacol 1991; 34:61-69. 
5. Dwivedi Y, Rastogi R, Sharma SK, Garg NK, Dhawan BN. Picroliv affords protection against thioacetamide-induced damage in rats. Planta Med 1991; 57:25-28. 
6. Mogre K, Vora KK, Sheth UK. Effect of Picrorhiza kurroa and Eclipta alba on Na+ K+ T Pase in hepatic injury by hepatotoxic agents. Ind J Pharmac 1981; 13:252-259.
7. Pilankar PD. A study of hepatoprotective effects of some indigenous plants in experimental animals. Ph.D. Thesis. University of Bombay; 1981.
8. http://www.mdidea.com/products/new/new048.html 
9. Vaidya AB, Antarkar DS, Doshi JC, Bhatt AD, Ramesh VV, Vora PV, Perissond DD, Baxi AJ, Kale PM. Picrorhiza kurroa (Kutaki) Royle ex Benth as a hepatoprotective agent--experimental & clinical studies. J Postgrad Med 1996;42:105 10. Amrit Pal Singh, B.A.M.S, M.D, (2004) Kutkins- A Review of Chemistry Pharmacology. India.