Loading...
Pimpinella anisum
שם בוטני  :  Pimpinella anisum
שם עממי  :  Aniseed
שם עברי  :  כמנון האניס
לכל הצמחים מוצרים בשימוש הצמח

האניס נמנה עם משפחת הסוככיים ונחשב לצמח תבלין נפוץ.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב האניס לצמח עדין, המותווה בעיקר לטיפול בהפרעות עיכול קלות וכן כמכייח לטיפול בבעיות של מערכת הנשימה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

זרעים.

איכויות:
פיקנטי, מתוק, חמים, יבש.

השפעה רפואית:
· מניע צ'י ומסלק ליחת קור:
- תקיעות צ'י בריאות: שיעול עוויתי, צפצופי נשימה.
- ליחת קור בריאות: שיעול עם כיח לבן רב, ברונכיטיס כרוני.
- תקיעות צ'י במעיים: כאבי בטן עוויתיים, גזים ונפיחות, הפרעות עיכול.
- תקיעות צ'י; ברחם: כאבי מחזור.
· מחזק את צ'י הלב והריאות:
- חוסר צ'י בלב ובריאות: עייפות, קוצר נשימה, פלפיטציות.

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: anis aldehyde
קומרינים: bergapten, umbelliferone, umbelliprenine, scopoletin
תרכובות פלבונואידיות: rutin, isovitexin, isoorientin, quercetin, luteolin, apigenin
תרכובות איזופרנואידיות:
מונוטרפנים : ,phellandren, dianethole trans-anethole (המרכיב העיקרי- 70%-95% מהשמן הנדיף)
טריטרפנים: beta-amyrin
סטרולים: stigmasterol
חומצות אורגניות:
מינרלים: אשלגן, סידן, זרחן, מגנזיום, אבץ ומינרלי קורט
חומרים נוספים : הצמח מכיל שמן נדיף (2%-6%), הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

יש לנקוט זהירות בבעלי רגישות ידועה לצמח. קיימים דיווחים על אודות תגובה אלרגית וגירוי של מערכות הנשימה והעיכול; לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו. 
הנקה: אין מספיק מידע.

טינקטורה: 1:3 45% אלכוהול 2-4 TID.
חליטה: 1 – 0.5 גרם TID.
שמן אתרי: 0.01 – 0.05 מ"ל TID.
כחלק מפורמולה: 30%-20%.

1. מחקר שנערך בערב הסעודית (2007) בדק את ההשפעה של הצמח על מודלים של כיבים עיכוליים בחולדות. נמצא כי הצמח בלם באופן משמעותי את הנזק שנגרם לרירית מערכת העיכול כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים הגורמים לנמק של הרקמה וכן לתרופה אנטי-דלקתית הגורמת להיווצרות כיב (Indomethacin). ההשפעה נוגדת הכיב אושרה על ידי בדיקה היסטולוגית. החוקרים הסיקו כי הפעילות נוגדת-הכיב של הצמח היא ככל הנראה בשל השפעה על פרסטגלנדינים ו/או בשל תכונת הצמח לגרום להפחתה בהפרשה של חומצת קיבה ופעילותו נוגדת החימצון.

2. מחקר ברזילאי (2007) בחולדות בדק את המנגנונים הקשורים להשפעה נוגדת-העווית ומרגיעת-השריר של תמציות מימיות-אלכוהוליות מחלקי הצמח העליונים בעלות ריכוזי אלכוהול שונים (40%, 60% ו-80%). שלוש התמציות עיכבו את תהליך היווצרות העווית/התכווצות כתוצאה מפעילות אצטיל-כולין (Acetylcholine). רק התמצית שהכילה אלכוהול בריכוז של 60% גרמה להרגעה של רקמה מכווצת בעקבות פעילות מוקדמת של אצטיל-כולין.

3. מחקר הודי (2005) מצא כי השמן האתרי שמופק מהצמח היה יעיל ביותר בקטילה של זחלים וביצים של שלושה מיני יתושים (Anopheles stephensi, Aedes aegypti ו- Culex quinquefasciatus)

4. מחקר איראני (2001) בדק את ההשפעה המרגיעה של תמציות מהצמח ושל השמן האתרי על כיווץ/עווית בקנה הנשימה של שרקנים. נמצא כי הן התמצית המימית והן התמצית האלכוהולית, כמו גם השמן האתרי, הציגו פעילות מרגיעה משמעותית בהשוואה לביקורת. פעילות השמן האתרי הייתה חלשה יותר. התוצאות מעידות על פעילות מרחיבת-סימפונות (Bronchodilatory) של התמציות מהצמח.

       

Refrences
1. World J Gastroenterol. 2007 Feb 21;13(7):1112-8.
2. J Ethnopharmacol. 2007 Mar 1;110(1):23-9.
3. Bioresour Technol. 2005 Nov;96(16):1749-57.
4. J Ethnopharmacol. 2001 Jan;74(1):83-8.