Loading...
Piper methysticum
שם בוטני  :  Piper methysticum
שם עממי  :  Kava-kava
שם עברי  :  קווה-קווה
לכל הצמחים מוצרים בשימוש הצמח

מקורו של צמח זה באיי האוקיאנוס השקט: הוואי, פולינזיה וכו'.
לקווה קווה מיוחס שימוש מסורתי ומודרני ממושך ומתועד היטב והוא נחשב לאחד הצמחים היעילים ביותר לטיפול בחרדה ובבעיות כרוניות של דרכי השתן. בשנים האחרונות התפרסמו בספרות המקצועית דיווחים על אודות פגיעה בכבד כתוצאה משימוש בתמציות מרוכזות של הצמח, בעקבותיהם נאסר הצמח לשימוש במדינות רבות, בכללן ישראל.
אלא שרבים מבין ההרבליסטים ואנשי המחקר טוענים כי המקור לבעיות נעוץ באופן השימוש המודרני בצמח, השונה מהותית מזה המסורתי. בעוד שבאופן מסורתי השתמשו בעיקר במיצויים מימיים של הצמח, הרי שבתהליך הפקת התמצית המרוכזת המודרנית משתמשים בממסים אורגניים אשר ממצים תרכובות פיטוכימיות הקיימות בריכוזים מזעריים בלבד במיצויים המיימיים הנהוגים בשימוש מסורתי. חומרים אלה, שמקורם בפרקציה השרפית של הצמח, עלולים להיות אחראים להשפעות הפטוטוקסיות אפשריות. ולראייה, להוציא מקרים חריגים, לא תועדה פגיעה כבדית בקרב הילידים בארצות בהן גדל הצמח, למרות העובדה שהם צורכים ממנו דרך שגרה כמויות גבוהות הרבה מכפי המקובל ברפואת הצמחים המודרנית.
בפרק פרי עטו של פרופ' מתיאס שמידט (Ph.D), מומחה בעל שם עולמי לצמח הקאוה ובטיחות השימוש בו, המופיע בספרם של ההרבליסטים סיימון מיילס וקארי בון משנת 2005 (The essential guid to herbal safety) - נטען כי רובם המכריע של המחקרים המעידים לכאורה על רעילות הצמח אינם אמינים. כן נטען שם, כי בפרסומים אשר הראו פגיעה כבדית קיימים סימני שאלה לגבי זהות ואיכות חומר הגלם הצמחי.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

שורש.

איכויות:
מעט חריף, מריר, ניטרלי, יבש.

השפעה רפואית:
·מסלק ליחת לחות, מחזק את צ'י השלפוחית: 
- חולשת צ'י הכליות עם לחות: הפרשות מאברי הרבייה והשתן, שתן עכור, הרטבת לילה, כאב או גירוי במתן שתן, זיהומים אקוטיים בדרכי השתן, זיהומים וגינאליים, דלקות בבלוטת הערמונית.
- לחות בטחול: הפרעות עיכול, יציאות עם ריר, דלקת של הקיבה והמעי.
·מנקז לחות ומסלק רעילות:
- גודש נוזלים בכליות: בצקת ברגליים ובקרסוליים, בצקת בפנים.
- תקיעות צ'י הכליות והשלפוחית: כאב או גירוי במתן שתן, תסמונת השלפוחית הרגיזה, דליפת שתן, שיגרון ושיגדון.

 

מרכיבים פעילים

תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: benzoic acid, cinnamic acid
תרכובות פלבונואידיות: פיגמנטים מסוג: flavokavains A,B,C
אלקלואידים: pipermethysticine
שרפים ואולאורזינים: שרף המכיל 5-9% קווה-לקטונים, הכוללים: Kawain, dihydrokavain, methysticin, dihydro-methysticin, demethoxy-yangonin, yangonin, demethoxy-nor-yangonin
תרכובות פוליסכרידיות: עמילן
חומרים נוספים : הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות

יש להשתמש בצמח תחת פיקוח מקצועי בלבד; תופעות לוואי עלולות לכלול (בשכיחות נמוכה) תגובות עוריות, הפרעות עיכול, כאבי ראש, סחרחורות; קיימים דיווחים על אודות פגיעה כבדית בעקבות השימוש בצמח. במרבית המקרים דווח על פגיעות קלות שחלפו עם הפסקת השימוש בצמח; אין לעשות בצמח שימוש ממושך של מעל שלושה חודשים ברציפות. מקורות שונים ממליצים שלא להשתמש בצמח משך יותר מארבעה שבועות רצופים; יש להימנע משימוש בצמח במצבים הקשורים בחוסר בדופאמין ובקרב הסובלים ממחלת פרקינסון, אלכוהוליסטים, אנשים מבוגרים, חולי דיכאון וילדים מתחת לגיל 12; יש להימנע משימוש בצמח במקביל לצריכת אלכוהול, תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (לדוגמה: ואליום), L-דופא ותרופות נוספות לטיפול בפרקינסון, ובו זמנית עם ברביטוראטים; מדד רעילות LD 50: בעכברים, 1.8 גרם \ק"ג, בחולדות, 16 גרם \ק"ג.
הריון: מומלץ שלא לעשות שימוש בצמח בתקופה זו, למרות שבמחקרים קליניים (מעטים ולא מספקים) ובניסויים בבעלי חיים לא תועדה פגיעה כלשהי בעוברים בעקבות השימוש בצמח. 
הנקה: ניתן לעשות בצמח שימוש בתקופה זו, אולם תחת פיקוח מקצועי.

טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID. 
תמצית יבשה: 5:1  30% קווה-לקטונים, 100-300 מ"ג TID. 
מרתח: 5-2 גרם TID. 
כחלק מפורמולה: 20%-30%.

1. לא מעט מחקרים וניסויים קליניים נערכו בשנים האחרונות על מנת לבדוק את ההשפעה של הצמח, בעיקר במקרים של חרדה.

2. מטא-אנליזה שפורסמה בשנת 2002 עקבה אחרי ניסויים קליניים שבדקו את ההשפעה של הצמח במקרים של חרדה. רק מחקרים שהתקיימו בתנאי סימיון כפול, היו אקראיים והשתמשו בפלסבו כביקורת נאספו לצורך אנליזה. סך הכול נמצאו שבעה ניסויים והתוצאות מראות כי תמצית הצמח הראתה עליונות מול קבוצת הביקורת בכל המקרים. תופעות הלוואי שנרשמו בניסויים השונים היו קלות, ארעיות ולא תדירות. החוקרים סיכמו כי העובדות מצביעות על כך שהצמח יעיל יותר מפלסבו ובטוח באופן יחסי בטיפול בחרדה.

3. מחקר הראה כי גם בשימוש רציף של שישה שבועות בקרב הסובלים מחרדה, לא נצפו כל תופעות לוואי, סימני התמכרות, פגיעה בתפקודי הכבד או בעיות בתפקוד המיני אלא להיפך, נמצא מתאם חיובי בין הירידה ברמות החרדה לעליה בתפקוד המיני.

4. ההשפעה של הצמח על תגובות רגשיות ותפקוד קוגניטיבי נבדקה בניסוי קליני אקראי ובתנאי סמיון כפול שבוקר בפלסבו. הניסוי נערך בבריטניה (2004) וכלל משתתפים בריאים. צריכה של מנה בודדת של תמצית מהצמח (300 מ"ג) הובילה לעלייה במצב הרוח ובנוסף סייעה לערנות הראייה וליכולת הזיכרון לטווח-קצר. החוקרים התרשמו שבניגוד לתרופות נוגדות-חרדה קונבנציונליות, אשר משפיעות לשלילה על התפקוד הקוגניטיבי, הצמח הוא בעל השפעה נוגדת-חרדה חזקה אך במקביל משפר את התפקוד הקוגניטיבי.

      

Refrences
1. Cochrane Database Syst Rev. 2002;(2):CD003383.
2. Sarris J, et al., Phytother Res. 2013 Nov;27(11):1723-8. 
3. Hum Psychopharmacol. 2004 Jun;19(4):243-50.

B.H.P (1983) p. 162-163
Merck Index 9th Edn. 5158 
MartIndale 27th Edn. p. 1772