Loading...

תרכובות איזופרנואידיות המכילות 30 פחמנים וקיימות בצמח כאסטרים או כגליקוזידים.

טריטרפנואידים עשויים להיות בעלי מבנה לא טבעתי דמוי שרשרת (Aliphatic), בעלי שלד מבני ארבע- טבעתי (Tetracyclic) או חמש טבעתי (Pentacyclic).

תרכובות טטרהציקליות כוללות את הלימונואידים, את הסטרולים הצמחיים ואת הגליקוזידים הקרדיו-אקטיביים. לרוב הספונינים הטריטרפנואידיים שלד חמש טבעתי והם מעוררים עניין רב במחקר הרפואי.

צמחים המכילים ספונינים שימשו את האדם לכל אורך ההיסטוריה האנושית.

הספונינים הנם גליקוזידים בעלי תכונה משותפת של יצירת קצף בתמיסה מימית. מכאן גם קבלו את שמם( בלטינית Sapo = סבון).

לספונינים מיוחסות גם פעולה המוליטית (הרס תאי דם אדומים) ורעילות המתרחשת כאשר מזריקים אותם אל מחזור הדם. עם זאת, בנטילה פומית הספונינים הנם בטוחים לשימוש ונטולי רעילות.

כגליקוזידים, הספונינים עוברים הידרוליזה (פירוק) על-ידי חומצות לקבלת האגליקון הפעיל (Sapogenin) ומולקולות של סוכרים שונים. על-פי המבנה המולקולרי של האגליקון, מוגדרות שתי קבוצות של הספונינים: ספונינים סטרואידיאליים (בעיקר ארבע טבעתיים) והספונינים הטריטרפונואידיים החמש טבעתיים, כנאמר לעיל. לשתי קבוצות אלו יש קשר גליקוזידי בפחמן C-3 של המולקולה, ולשתיהן מקור ביוגנטי משותף דרך החומצה המבלונית ויחידות האיזופרן.

קבוצת הספונינים הסטרואידיאליים הינה קבוצת הספונינים הפחות שכיחה בטבע, ואנו מוצאים אותם למשל בבטטת הבר (Dioscorea), במיני אגבה (Agava) ויוקה (Yucca), ואפילו בזרעי החילבה (Trigonella foenum-gracum).

לספונינים הסטרואידיאליים מיוחסת חשיבות רבה בתעשיית התרופות, בשל הקרבה המבנית שלהם.

לתרכובות שונות דוגמת הורמוני המין, קורטיזון, משתנים סטרואידיאליים, ויטמין D והגליקוזידים הקרדיו-אקטיביים. חלקם אכן משמשים כחומר מוצא לסינטזה של חומרים אלו. החומר דיוסגנין מבטטת הבר משמש כחומר מוצא לייצור גלולות למניעת הריון ולקורטיקוסטרואידים.

הספונינים הסטרואידיאליים נוצרים בצמח דרך הנתיבים הביוסינטתיים של החומצה המבלונית. תהליך זה כולל מספר תגובות המשך ובסופן נוצרת מולקולה של כולסטרול המשמש בצמח כחומר מוצא לייצור הספונינים הסטרואידיאליים.

צמחים קשורים