Loading...

אלו הן תרכובות פנוליות דימריות שבהן יחידות פניל-פרופן (C6-C3) מחוברות בין השרשראות הצדדיות שלהן במיקום C8 ליצירת מבנה תלת-ממדי. כל דימר עשוי משני מונומרים.
קיימות חמש קבוצות מבנה עיקריות של ליגנאנים: ליגנאנים פשוטים; ליגנאנולידים עם התמרה לקטונית; מונואפוקסי-ליגנאנים; דיאפוקסי-ליגנאנים; ציקלו-ליגנאנים. בנוסף, הוגדרה גם קבוצה קטנה של חומרים המכונים ניאו-ליגנאנים, בהם הקשר בין יחידות הפניל-פרופן אינו במיקום C8. קיימים גם ליגנאנים היברידיים (ליגנואידים), המאופיינים כקבוצה ממקור ביוסינטתי מעורב, דוגמת: פלבו-ליגנאנים וקסנטו-ליגנאנים.
לליגנאנים פעילויות רפואיות מגוונות: נוגדי חמצון, דוגמת הליגנאן NDGA שבודד מצמח הצ'אפרל; מגני ומשקמי כבד, דוגמת הפלבו-ליגנאנים המכונים סילימרין (גדילן מצוי) וסכיזנדרינים (סכיזנדרה סינית); פיטואסטרוגנים שמקורם בליגנאנים צמחיים (ליגנאנולידים המצויים, למשל בזרעי פשתן, בגרעינים ובקטניות) להם מיוחסת פעילות אסטרוגנית, נוגדת גידולים ונוגדת חמצון; לליגנאנים רבים פעילות אנטי-ויראלית, אנטי-בקטריאלית, אנטי-מיטוטית, אנטי-אלרגית ואנטי-פטרייתית.
מחקרים שנערכו במהלך העשור האחרון מתמקדים בליגנאנים בעלי פעילויות קרדיו-וסקולריות חשובות, לדוגמא: מורידי רמות לחץ-דם, מעכבי PAF, חוסמי תעלות סידן, מעכבי c-AMP ונוגדי חמצון.