Loading...
הרכב צמחים ייחודי בעל טעם מריר וארומטי לחיזוק ותמיכה במערכת העיכול ושיפור תהליכי ספיגה.

פורמט

תמצית

מינון ואופן שימוש

לקחת 2-4 מזלפים, 3 פעמים ביום.

תכולה

100 ml

מחיר לצרכן

₪109.00
הוסף לסל

הרכב צמחים

  • קחוון (Roman Chamomile)
    קחוון
    שם עברי קחוון
    שם עממי Roman Chamomile
    שם סיני
    שם בוטני Chamaemelum (Anthemis) nobile

    השם "קמומיל" מיוחס ללא פחות מתריסר צמחים שונים ממשפחת המורכבים. כיום מקובלים רק שני מיני קמומיל כבעלי פעילות רפואית, הקחוון (ק. רומאי) והבבונג (ק. גרמני). לאורך ההיסטוריה שימשו שני המינים, ממשפחת המורכבים, לאותן מטרות רפואיות, ואולם הקמומיל הגרמני הוא המין הנפוץ והנחקר יותר. פרחי הקחוון נאספים מצמחים הגדלים באופן מסחרי באנגליה, בבלגיה, בצרפת, בגרמניה, בהונגריה ובארצות נוספות. כתוצאה מגידול חקלאי של שנים רבות, לרוב הפרחים הנמצאים בשימוש רפואי שכבה כפולה של עלי כותרת. שני מיני הקמומיל דומים באיכויות ובתכולת השמן האתרי, ועיקר ההבדל ביניהם הוא גיאוגרפי: באנגליה מסורת של שימוש בקמומיל רומאי, לעומת רוב המסורות האחרות, שבחרו דווקא בקמומיל גרמני. ואולם, שני המינים נבדלים גם בתכולת השמן האתרי ובשאר המרכיבים הפעילים. ברפואת הצמחים המודרנית משתמשים בצמח לטיפול בבעיות עיכול שונות, בעיקר תסמונת המעי הרגיז (IBS). הוא נחשב לצמח עדין המתאים גם לטיפול בילדים ולשימוש ארוך טווח.

    קרא עוד
  • שוש קירח | ליקוריץ (Liquorice)
    שוש קירח | ליקוריץ
    שם עברי שוש קירח | ליקוריץ
    שם עממי Liquorice
    שם סיני Gan Cao
    שם בוטני Glycyrrhiza glabra

    השוש הקירח הינו שיח קטן ועשבוני הגדל לאורך כל ימות השנה ומשוייך למשפחת הקטניות. זהו הוא שיח קטן קומה המגיע עד מטר לכל היותר עם עלים קטנים חלקים ומשורטטים בצורת טיפה וורדי העלה בולטים, תפרחתו פרפרית (תת משפחה) ומשתנה בגונייה החומים – סגולים בין מינים שונים של הצמח. פירותיו גדלים בתרמילים (בדומה לאפונה) שבכל תרמיל כ 7 זרעים. אזור גידולו הטבעי של השוש קירח הוא באירופה, רחבי הודו ובמזרח אסיה (גם בישראל) וכיום הוא מגודל ברחבי העולם. השוש הקירח הינו מאחד מצמחי המרפא העתיקים והנפוצים ביותר לשימוש, הן ברפואות מסורתיות של תרבויות עתיקות רבות והן ברפואת הצמחים המודרנית. הסינים מחלקים את פעילותו של צמח לפי אברי המטרה עליו הוא עובד אך לשוש הקירח מייחסים לו השפעה על 12 המרידיאנים כלומר על 12 האברים ולכן הוא מככב במספר רב מאוד של פורמולות כצמח המקשר ומחבר בין הצמחים בפורמולה ומסייע לה להיספג ולהיטמע היטב במטופל. השוש הקירח מצא בית גם ברפואה היוונית העתיקה כמו גם ברפואה הערבית העתיקה, והתגלה באתרים ארכיאולוגיים המשמרים היסטוריה של אלפי שנים.  ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות מתונה, והוא מותווה בעיקר לטיפול במערכות הנשימה והעיכול. טעמו של הצמח וטווח הפעילות הרחב שלו הופכים אותו לאחד הצמחים הנפוצים ביותר בפורמולות מודרניות, ומרבים להשתמש בו לצורך "איזון" הפורמולה ו"חיבור הרמוני" בין מרכיביה השונים, כמו גם לשיפור טעמה ולשם הגנה על הקיבה מפני צמחים אחרים המשולבים בפורמולה.  

    קרא עוד
  • נענע חריפה | מנטה (Peppermint)
    נענע חריפה | מנטה
    שם עברי נענע חריפה | מנטה
    שם עממי Peppermint
    שם סיני
    שם בוטני Mentha piperita

    מנטה פפריטה המוכרת כנענע חריפה הינו שיח קטן וירוק עד השייך למשפחת השפתניים. המנטה (נענע) בדרך כלל לא עולה על חצי מטר אך עם גידול נכון היא תגיע כמעט עד מטר. עליו של המנטה הם בגוון ירוק כהה ולרוב הענפים והגבעולים יהיו בגוונים כהים יותר ולעיתים סגול (בעיקר הענפים התחתונים), העמידות של המנטה קיימת במבנה שורשים סבוך ומשופע ששיחו גדול פי 4 מגודל הצמח. פריחתו היא תפרחת עגולה וסגלגלה הנישאת על ענף בודד היוצא ממפרק העלים. המנטה (נענע) הינו אחד מצמחי התבלין הביתיים הנפוצים ביותר בשימוש. מוצאה באירופה ובחצי האי הבריטי, אך היא נפוצה מאוד לשימוש בתרביות עם מאכלים מרובי תבלינים כצמח מאזן לאחר ארוחה (הודו, מרוקו, תוניס, מצרים וספרד) ולכן היא צמח גינה נפוץ למדי ברחבי העולם. השימוש בה לצורכי רפואה מתועד היטב ברפואות המסורתיות של עמים רבים. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הנענע לצמח עדין המותווה בעיקר לטיפול בבעיות מערכת העיכול.    

    קרא עוד
  • חומעה צהובה (Yellow dock)
    חומעה צהובה
    שם עברי חומעה צהובה
    שם עממי Yellow dock
    שם סיני
    שם בוטני Rumex crispus

    רומקס הינו שיח ירוק הפורח ברוב ימות השנה ממשפחת הארכוביתיים. בשיאו הוא מגיע לגובה של קצת יותר ממטר אחד. עליו ארוכים וחלקים ובעלי צורה גלית קצוות מסולסלים, פרחיו אדומים – ירקרקים ויוצאים לאוויר העולם בשלהי הקיץ מסודרים בגושים היוצאים מבסיסי העלים בצורה ספירלית . אזור הגידול הטבעי של הרומקס לרוב באירופה ובאפריקה אך כיום הוא גדל ברחבי כדור הארץ לצורכי רפואת הצמחים.  שורשו של הרומקס, המשמש למטרות רפואיות, מאורך ומעובה ומצטיין בקליטה רבה של ברזל מהאדמה. הרומאים השתמשו בצמח לטיפול במחלות עור, והילידים של יבשת אמריקה עשו בו שימוש לטיפול בפצעים ובפרונקלים. קיים תיעוד של מאות שנים אודות שימוש במיני חומעה לטיפול במחלות עור כרוניות, מחלות רעלניות, בגודש במערכת הלימפה ובמחלות כבד. עלי הצמח שימשו גם באופן קולינארי בסלטים, מרקים ומיני תבשילים. ברפואת הצמחים המודרנית מסווגת החומעה כצמח מתמיר בעל עוצמת פעילות בינונית, המתאים לשימוש ממושך המותווה בעיקר לטיפול במחלות עור רעלניות כרוניות.  

    קרא עוד
  • ורבנה רפואית (Vervain)
    ורבנה רפואית
    שם עברי ורבנה רפואית
    שם עממי Vervain
    שם סיני
    שם בוטני Verbena officinalis

    זהו צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הורבניים הנפוץ באזורים ממוזגים, בעיקר בחצי הכדור הצפוני. מוצאו באזור הים-תיכוני והוא גדל בר גם בישראל. הורבנה הרפואית מתנשאת לגובה של עד 70 ס"מ, עליה שסועים מנוצים או משוננים ופרחיה קטנים וצבעם סגול חיוור. נוף הצמח נאסף למטרות רפואיות בעונת הקיץ כאשר הפריחה הינה בשיאה. הורבנה הייתה מקובלת מאד בשימוש במסורות הרפואיות הים-תיכוניות והאירופאיות במשך מאות בשנים והיא נזכרת בכתבים עתיקים רבים. המצרים הקדמונים הקדישו את הצמח לאלה איסיס והשתמשו בו לצורכים פולחניים. עבור הקלטים הצמח נחשב למקודש ביותר. הרומאים כינוהו "צמח קדוש" ונהגו לטהר עימו את בתיהם ומקדשיהם. המדע המודרני מגלה עניין מועט בצמח וקיים מידע מחקרי חלקי בלבד בעניינו. עם זאת, הצמח עדיין מקובל בשימוש במסגרת רפואת הצמחים הקלינית המודרנית, בה הוא מוגדר כבעל עוצמת פעילות מתונה, נטול רעילות ומתאים לשימוש ממושך במבוגרים וילדים כאחד.

    קרא עוד
  • זנגביל | ג'ינג'ר (Ginger)
    זנגביל | ג'ינג'ר
    שם עברי זנגביל | ג'ינג'ר
    שם עממי Ginger
    שם סיני Gan Jiang
    שם בוטני Zingiber officinalis

    הזנגביל הינו עשב רב-שנתי ממשפחת הזנגביליים שמוצאו בדרום-מזרח אסיה הטרופית והגדל כיום באזורים טרופיים בהודו, סין, איי הודו המערבית, ניגריה, אוסטרליה, ברזיל וארה"ב. הצמח גדל עד לגובה של מטר אחד, עליו ארוכים ופרחיו הצהבהבים\ירקרקים\ארגמניים נישאים על קצות הגבעולים. קנה השורש, המשמש למטרות רפואיות וקולינריות, נאסף כאשר גיל הצמח נע בין 6-20 חודשים. טעמו וניחוחו של הזנגביל נוטה להתעצם בד בבד עם התבגרות הצמח, כאשר הזנגביל הגדל באפריקה נחשב לפיקנטי מכולם בעוד הזנים המתונים יותר מגיעים ברובם מסין. ברפואה ההודית המסורתית הצמח מוכר מזה אלפי שנים, ומקור שמו בשפת הסנסקריט בה פירושו 'בעל צורת קרן'. הצמח נזכר לראשונה בכתבי קונפוציוס שמלפני כאלפיים וחמש מאות שנה בעוד שבמערב הזנגביל מוכר כצמח מרפא ותבלין כבר למעלה מאלפיים שנה. במאה השלוש-עשרה הוכר ערכו הקולינרי של הצמח גם באירופה, ובימי הביניים נהגו לעשות בו שימוש להקלה במקרים של בחילות, חמרמורת ונפיחנות. ליבשת אמריקה הגיע הזנגביל עם הספרדים, בעוד שהפורטוגזים הביאוהו עימם ליבשת אפריקה. סגולותיו הרפואיות של הצמח, הן מצד המסורת והן המבוססות מחקרית, רבות ומגוונות. המחקר המודרני הראה כי הזנגביל יעיל בטיפול בבחילות והקאות וכן נמצאה השפעה מיטיבה בטיפול במצבים דלקתיים של השלד. עם זאת, נדמה כי מעלותיו העיקריות של הזנגביל, הבאות לידי ביטוי מלא בשימוש הקליני המקצועי, נוגעות ליכולתו לשפר את ספיגת הרכב הצמחים בו הוא נוטל חלק ולהעצים את זמינות הרכיבים הצמחיים הפעילים לרקמות הגוף. בנוסף, הזנגביל מפחית את תחושת הקבס הנגרמת לעתים על ידי תרופות צמחיות תוקפניות, מגן על רירית הקיבה ומפחית תופעות לוואי של צמחים אחרים. למרות עוצמת פעילותו המשמעותית, הזנגביל נטול רעילות ובטוח לשימוש הן כתרופה והן בשימוש יומיומי כתבלין.

    קרא עוד

לייעוץ ויצירת קשר עם מטפל מוסמך

03 910 2225 התקשרו או שלחו הודעה